סלע, שחק

בן נורית ויובל. נולד ביום כ"ה באלול תשל"ב (4.9.1972) בגבעתיים, שם גדל, בגר והתחנך. שנות הלימודים הראשונות עברו על שחק בבית-הספר היסודי "שמעוני" ואת לימודי התיכון סיים בהצטיינות בבית-הספר "אורט טכניקום", במגמת מדעים מדויקים, אלקטרוניקה ומחשבים. מורתו בבית-הספר "אורט טכניקום" סיפרה עליו: "שחק היה נער נבון ואינטליגנטי, שהגיע להישגים לימודיים טובים מאוד ואף מצוינים. נער רציני, שקול ואחראי, הממלא משימות המוטלות עליו בצורה הטובה ביותר. מעורבותו והתעניינותו בנושאים חברתיים ותרבותיים תרמה לכל דיון ולכל שיחה תרומה רבה, וזכתה להקשבה ולהערכה מצד חבריו ומוריו". שחק התגייס לצה"ל בתחילת חודש נובמבר 1990. הוא היה מיועד לשרת בחיל המודיעין, אך התעקש להגשים את חלומו ולהיות בצוות אוויר, למרות פסילתו הרפואית, בשל קרעים במיניסקוס. בדצמבר 1992 סיים קורס טיס, ומאז שירת כנווט בטייסת "דולפין", בה נחשב לטייס מן השורה הראשונה. בתחילת נובמבר 1995 הצטרף שחק לשורות צבא הקבע כקצין במדור מסוקים בענף הערכות ותכנון (מדור סד"כ במחלקת תוא"ר – תכנון וארגון). מפקדיו העריכו אותו כקצין מבטיח ומצטיין, בעל יוזמה ואחריות מעל ומעבר, המוכן לקבל ולבצע משימות ברמה גבוהה. שחק תואר כחבר משקיע ויסודי, מתנדב לעזור, רציני, אך גם בעל חוש הומור ומוכשר בכתיבה. בני משפחתו משרטטים קווים לדמותו: "שחק" – מלה נרדפת לחברות אמת, לשיחות נפש, לידיעה כיצד להוציא מהאחר את המיטב. אי-ויתור על האיכות האנושית גם אם המחיר גבוה וקשה, אמירת האמת גם אם היא כואבת. היכולת להפוך חברות למקצוע. "שחק" – מלה המתארת גבר המאמין בחיבור בין גוף לנפש. לגוף דאג בפעילות קבועה בחדר כושר, סקווש וצלילה. הנפש הועשרה על ידי יעדים שנתיים שנרשמו ותועדו, כתיבת מכתבים עם מסרים בחרוזים, קריאה מעמיקה והתמחות מעשית בנושאים הקשורים למהויות הנפש והשליטה בהם. היה בעל חוש הומור אחר, ציני, פרוע ומשוגע. יצירתי. שחק דאג להיות שלם עם עצמו ובכל יום מחדש לחיות נכון לו, את החיים. "שחק" – תיאור של קצין שלא התייחס לגילו ומעמדו הנקודתי, אלא לכישוריו, מקצוענותו וחובתו להביע דעה. כתב תדריכים ותורות לחימה ששירתו את הטייסת. תמיד מחייך, משלב הומור גם בנושאים הכי רציניים. מתנדב לקחת על עצמו עוד משימה. משמיע קולות של 'אופוזיציה', אבל בפועל שייך ומתפקד כ'קואליציה'. בטיחותי, לא נותן לחרוג מהנהלים אלא אם שכנעת אותו שזה הגיוני. תחקר את עצמו מדי יום ביומו, את הכפופים לו ואת מפקדיו. כל דבר נרשם ברשימה ותועד. שחק חי את עשרים וארבע שנותיו כאילו זמנו קצוב. כל יממה תוכננה מראש ובכל מחצית השעה עסק בפעילות שונה. שחק אהב את החיים והאמין שמהקושי אתה צומח וגדל ושהחיים לעולם לא יכריעו אותו. ביום ד' בתשרי תשנ"ז (16.9.1996) נספה שחק בתאונת מסוק, במהלך טיסת אימונים לילית מול חופי נהריה. עמו נהרגו סגן-אלוף בן-ציון בכר וסרן ערן גרביה. גופתו של שחק נמצאה עוד באותו לילה והוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. גופתו של בן-ציון נמצאה לאחר חודשיים של חיפושים אינטנסיביים ולאחר חודשיים נוספים זוהתה והובאה למנוחות. גופתו של ערן גרביה לא נמצאה עד היום. בן עשרים וארבע היה שחק בנופלו. הותיר אם, אב, אח – שניר, אחות – גל, ושני אחים – ירון ושחר (מנישואיו השניים של אביו). שחק הועלה לדרגת סרן לאחר מותו. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק כתב במכתב התנחומים למשפחה: "שחק, זכרונו לברכה, שירת כנווט בבסיס חיל האוויר ברמת דוד ותואר על ידי מפקדיו כקצין מקצועי ומסור, שביצע את תפקידו ביסודיות, הפגין רוח התנדבות, והיה תמיד ראשון לכל משימה. היה אהוד ומקובל על חבריו ומפקדיו כאחד".