סלמן, יהודה

יהודה, בן חביבה ונג'י, נולד ביום י"ט באב תשי"ב (10.8.1952) בכפר-סבא, למשפחה מרובת ילדים. כשהיה בן שלוש התייתם מאביו, ואמו המשיכה לגדל את עשרת ילדיה לבדה. יהודה למד בבית-הספר היסודי "עיונים" ברמת-גן, אך לא יכול היה להמשיך בלימודים, כי נאלץ לצאת לעבודה כדי לסייע בכלכלת הבית. יהודה גויס לצה"ל במחצית יולי 1970 והוצב לחיל השריון. במסגרת שירותו עבר את הקורסים: קורס נהגים וקורס נהגי זחל"ם. כשסיים את שירות החובה, במחצית אוגוסט 1973, נרשם בתעודת השחרור שלו, כי מילא את תפקידו לשביעות רצון מפקדיו. במלחמת יום-הכיפורים שירת כנהג משאית בחזית הדרום. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע ונהרג ליד אל עריש. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אם, ארבעה אחים וחמש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, משה דיין: "יהודה היה חייל מסור וחבר נאמן. יהודה היה אהוד על כל מי שהכירו". משפחתו תרמה לזכרו ספר תורה לבית-כנסת בגבעתיים.