סלמה, דוד (דוידו)

בן חיים ומרסדס. נולד ביום כ"ח בניסן תש"ז (18.4.1947) בעיר טטואן אשר במרוקו. בשנת 1963 עתה המשפחה לארץ לאחר שאבי-המשפחה נפטר זמן מועט קודם-לכן. בהגיע המשפחה לארץ התיישבה בצפת אך כעבור מספר חדשים החליט דויד שאת עתידו יכול למצוא רק במשק. אז נכנס לחברת הנוער "שלהבת" בקיבוץ להבות-חביבה ושם סיים את לימודיו היסודיים. אולם דאגת- המשפחה היתה עליו ובגלל המצוקה הכלכלית נבצר ממנו להמשיך בלימודיו הוא יצא לנהוג בטרקטור בלהבות-חביבה. בתחילה לא התבלט הנער אך עד מהרה נתגלו בו תכונות של סבילות גופנית, הומור דק וכושר למעשה חברתי ללא הקמת רעש מיוחד מסביבו אך בחיוך נבון וכובש ויכולת להתחבב על הכל ללא מאמץ כלשהו. כאשר סיים את חברת-הנוער גויס לצה"ל ביולי 1965 ושירת בחיל-הרגלים המוצנח של הנח"ל. הוא התנדב ליחידה הזאת למרות שידוליה של האם, אף כי נער ממושמע היה וסר למרות. שנה אחת שירת בשמיר ואז יצא לאימון המתקדם. לאחרונה סיים את הקורס לצניחה בהצלחה למרות פציעה חמורה באחת מצניחותיו. הקשרים עם האם לא רפו בגלל "המרותו" את פיה, כי אם להיפך; הם הפכו לאמיצים יותר, לחרדה סמויה של אם לגורל בנה. ביקורו האחרון בבית המשפחה היה כשלושה שבועות לפני נפלו, כי בעוד הוא משרת בשירות סדיר פרצה מלחמת ששת הימים, נפל דויד בקרב שנערך במוצבי הצומת ברפיח ביום הראשון לקרבותיה, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967). בשעת כיבוש היעד נפגע הזחל אשר בו נסע פגיעה ישירה וכשהוא התרומם לזנק מתוכו פגע בו כדור. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. קיבוץ להבות-חביבה הקדיש את עלונו "במאבק" לזכרו. בחוברת 53" מהם" בהוצאת הקיבוץ הארצי לזכר חבריו שנפלו במערכה הובאו תולדותיו.