סלינס, שבתאי
בן בנבונידה ומנחם, נולד בשנת 1929 בעיר אדירנה, תורכיה. שם סיים בית-ספר תיכון. משהתבגר, גברה בו השאיפה לעלות ארצה ועל אף קשיי היציאה וההגירה הצליח להגיע לארץ בשנת 1944. כאן היה חבר הכשרת "הנוער העולה" בשדה נחום ואחרי שתי שנות הכשרה החליט להתגייס לשירות העם. משקיבל מהוריו מכתבים שבהם תיארו לו את מצבם, החליט לעשות כל מה שביכולתו כדי להעלותם ארצה, אך בהגיעם לכאן לא היה שבתאי בין החיים. מקיבוצו גבעת ברנר נשלח לשרת ביחידות הפלמ"ח, אשר הבטיחו את שלום הנגב מראשית מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות. רבה היתה שמחתו להכיר את הארץ בסיוריו. הוא אהב לקרוא וללמוד, למד ערבית וקשר קשרי-ידידות עם ערבים. ביום ל' בכסלו תש"ח (13.12.1947) יצא עם חוליה לסייר ולאבטח את קו-המים ליד משק תקומה. המון ערבי תקף את שבתאי וחבריו, שהתגוננו בתוקף ולחמו בגבורה, מעטים נגד רבים. שבתאי נפל בפגוע כדור ברימונו שהתפוצץ. נקבר בבית אשל. ביום ו' באלול תש"ט (31.8.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.