סלטו, אבי

בן ציונה וראובן ניסים. נולד ביום ח' באב תשל"ה (16.7.1975) בראשון לציון. הבן השלישי במשפחה בת ארבעה ילדים. אבי היה ילד חייכן וחביב, מלא שמחת חיים. הוא למד בבית-הספר היסודי "דוד רמז" בראשון לציון, בחטיבת הביניים "אהרון קרון" ובבית- הספר התיכון "אורט צריפין", במגמת חשמלאות רכב. את לימודיו סיים בהצטיינות. אבי היה דמות מובילה בין חבריו הרבים. הוא ידע לתת מעצמו, לעזור, לעודד ולתמוך והיה מוקף בחברים וידידים אוהבים. היה ביחסים חמים וקרובים עם בני משפחתו הרבים, עמם הרבה לבלות, לשוחח ולהתייעץ. אהב לבלות ולטייל ברחבי הארץ עם חבריו הרבים. בזמנו הפנוי עסק באימוני כושר גופני. היה לאבי יחס מיוחד לבעלי-חיים. בחודש ינואר 1994, גויס אבי לשירות חובה בצה"ל ויצא למסלול הטירונות. עקב כישוריו הטכניים הגבוהים והידע המקצועי שרכש בלימודיו, הוצב לחיל החימוש כחשמלאי רכב. הוא קיבל דרגת רב"ט ונשלח לשרת בבסיס הצנחנים שבגדה. אבי היה גאה בתפקידו ולדברי מפקדיו, ביצע את המוטל עליו במסירות ובמקצועיות, וביכולת אלתור יוצאת דופן מצא פתרון לכל בעיה. היה חייל ממושמע ואדם חביב, נעים הליכות וחברותי. בתקופת שירותו הצבאי, נרקמה חברות חמה ואוהבת בינו לבין חברתו ענת. ביום כ"א בשבט תשנ"ה (22.1.1995), נפל אבי בעת מילוי תפקידו, בפיגוע החבלני בצומת השרון-בית ליד. עמו נפלו עשרים ואחד חיילים ואזרח אחד. אבי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו הורים, אחות – אתי ושני אחים – איל ושמוליק. בן תשע עשרה היה בנופלו. במכתב ניחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "מאז שהגיע אבי לבסיס לא מש החיוך משפתיו. היה גאה בהשתייכותו לחטיבת הצנחנים וסירב לכל הצעה לעבור לשירות קל יותר. אהוב על כולם, נכון לעזור ותמיד מוכן להתנדב למשימות…". בני המשפחה הנציחו את שמו וזכרו של אבי בספרייה תורנית, שתרמו לבית הכנסת "מגן דוד" בראשון לציון, וכן בסרט הנצחה לזכרו.