סלוצקר, פבל
בן לידיה ויבגני. נולד ביום כ"ט בתמוז תשמ"ה (18.7.1985) באזור מגדן-אומסובציאן בברית-המועצות. בסוף חודש יוני 1991, בהיותו בן שש, עלה פבל לישראל עם הוריו ואחיו ויקטור. במשך חודשיים התגוררה המשפחה בירושלים ובראשית חודש ספטמבר 1991 הגיעה לעיר דימונה וקבעה בה את ביתה. פבל ביקר בגן-חובה אצל הגננת עדה ולמד עברית. בגיל שבע החל את לימודיו היסודיים בבית-הספר "אפיקים" והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון המקיף על-שם ליהמן שבעיר. מאז ומעולם היה מוקף בחברים וידידים ואהוב על כולם. הוא היה מחובר מאוד למשפחתו ובמיוחד לאחיו הבכור, המבוגר ממנו בשש-עשרה וחצי שנים תמימות. פבל היה ילד מוכשר שהתעניין בתחומים רבים. הוריו השקיעו בו את מרב המשאבים – נפשיים, רגשיים וכלכליים – ולא חסכו כל מאמץ כדי שיזכה בטוב ביותר. היתה לפבל נטייה מובהקת לשפות – הוא ידע ולמד חמש שפות – רוסית, עברית, ערבית, צרפתית ואנגלית, והיה שאפתן ביותר. הוא היה חבר בלהקת ריקודים בדימונה מטעם העירייה, אך הקדיש מעתותיו גם לעיסוקים ביתיים: הוא אהב להרכיב פזלים, לפתור תשבצים ולשחק שחמט וגם במשחקי מחשב השקיע. עניין מיוחד גילה בנשק ובהיסטוריה של הנשק, והרחיב את ידיעותיו גם לתחומים של רפואה ומשפטים. פבל היה תלמיד מצטיין; מנהל בית-הספר שבו למד מספר על נער מקובל, שנבחר מטעם אוניברסיטת בר-אילן כאחד מחמישה תלמידים מצטיינים שקיבלו מלגת לימודים מלאה לתואר במשפטים. נדיבות ליבו של פבל היתה ידועה ברבים; הוא עזר לאנשים רבים, לקשישים ולכל מי שהיה זקוק לעזרתו. בסוף חודש נובמבר 2004 התגייס פבל לצה"ל והחל את מסלול הלוחם. הוא שירת בגדוד 71 של חיל-השריון ותרם ממרצו ומיכולתו לפעילות האינטנסיבית שביצע הגדוד. חייו של פבל היו רק בתחילתם אך נגדעו באחת. פבל נפל בקרב בכרם שלום ביום כ"ט בסיוון תשס"ו (25.6.2006) והוא בן עשרים-ואחת. לפנות בוקר חדר כוח בן שמונה מחבלים פלשתינאים חמושים דרך מנהרה לעומק של כמאה מטרים בתוך שטח ישראל והתפצל לשלוש חוליות. טיל שנורה לעבר הטנק שבו ישב פבל, וכן רימונים שהוטלו, גרמו פגיעה קשה בטנק. פבל נהרג במקום, ועימו נהרג סרן חנן ברק. בעת הפיצוץ נפגעו חיילים נוספים בטנק ורב-טוראי גלעד שליט נחטף. במהלך ההתקפה נעו מספר מחבלים נוספים אל עבר עמדה של צה"ל, ניהלו קרב יריות עם חיילי גדוד הסיור המדברי והפעילו מטען. כתוצאה מכך נפצעו עוד שלושה חיילים. פבל הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בדימונה. הותיר הורים ואח. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל-ראשון.