סלוצקי, אריה (ליאוה)
בן אידה-לאה ויצחק-ישעיהו, נולד ביום י"ח בניסן תרפ"ה (12.4.1925) בעיר וולקוביסק, פולין. גדל ונתחנך באווירה ציונית, ועוד בגולת פולין למד בבית-ספר עברי מיסודה של "תרבות". ב-17.3.1935 עלה עם הוריו לארץ. המשפחה התיישבה בירושלים, שם המשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי "תחכמוני" ובגימנסיה רחביה שאותה סיים, והיה פעיל בתנועת-הנוער "המחנות העולים". בימי אל-עלמיין, כשהארץ היתה צפויה לסכנה של פלישת הנאצים, התגייס לצבא הבריטי ומיד עם הקמת הבריגדה היהודית הצטרף אליה. הוא לחם בחזית איטליה ועם סיום המלחמה היה פעיל במחנות הפליטים ובארגון עלייה ב'. תחילה אמר ללמוד רפואה, אך דחה את לימודיו מפני שירותו. בשנות המלחמה התקרב לרעיון ההתיישבות והצטרף לארגון החלוצי "נבו" של חיילים משוחררים, שאמר לייסד יישוב ימי-חקלאי. לשם כך עשה בבלגיה ובהולנד והשתלם בדיג ובספנות. עם שובו לארץ הצטרף להכשרה חקלאית בנהלל ובשימרון. עמד לצאת עם רעייתו להתיישבות-קבע בכפר קיש. בינתיים פרצה מלחמת-העצמאות, וכשנפלו אנשי מחלקת הל"ה בהרי חברון בדרכם לגוש עציון הנצור, לא יכול היה לשבת ליד משפחתו הצעירה וביום 15.3.1948 התגייס לפלמ"ח עוד לפני שנקרא לכך. כבעל משפחה וחקלאי לא היה חייב גיוס. משהוצע לו שירות אדמיניסטרטיבי סירב לקבלו ודרש לשתפו בפעולות קרביות. אריה התנדב, שבועיים לאחר שהתגייס, ללוות שיירת אספקה וציוד מירושלים לגוש עציון. השיירה הגדולה יצאה ביום שבת, ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948), בשעות הבוקר, מירושלים להביא אספקה ותגבורת לגוש עציון. הכוונה היתה לנצל את ההפתעה, לפרוק במהירות את הציוד ולחזור לירושלים. השיירה הגיעה לגוש ללא תקלות, אך התעכבה במקום מעל המתוכנן בשל בעיות בפריקה והעמסה. שהות זו איפשרה לכוחות הערביים להתארגן ולהזעיק כוחות לאזור. בדרכה חזרה נתקלה השיירה במספר מחסומים ובירי, אך הצליחה להגיע עד אל-חדר, כ2- ק"מ דרומית לבית לחם. במקום זה הוקם מחסום גדול, שהמשוריין פורץ-המחסומים לא הצליח להתגבר עליו ונשאר תקוע במקום. השיירה נעצרה והיתה נתונה לאש הולכת וגוברת של הערבים. חלקה האחורי הצליח להסתובב ולחזור לגוש עציון. אנשי השיירה התרכזו בבית אבן ליד נבי דניאל וניהלו קרב עם המוני ערבים עד לפנות-ערב למחרת. במועד זה הגיע למקום כוח צבא בריטי ובחסותו פונו אנשי השיירה, אך כלי הנשק וכלי הרכב נמסרו על- ידי הבריטים לערבים. בקרב זה נפל אריה. הוא נקבר בקבר-אחים בסנהדריה בירושלים. ביום ט"ז בחשוון תשי"ב (15.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.
