סלומון-שדה, ראובן

בן בחשי וג'ונג'ון. נולד בשנת תרפ"ב (1922) בעיר שירזי שבפרס. אחרי שעזב את הוריו הגיע ארצה, בראשית שנות החמישים, עם אשתו וילדיו, במסגרת קבוצה חלוצית. בארץ גר בתחילה במעברה ואחרי תקופה ארוכה של סבל עבר לגור בשיכון שהתגורר בו עד יום נפלו. הוא היה בעל ואב אוהב ומסור לאשתו ולילדיו ודאג שילדיו יסיימו את לימודיהם התיכוניים. הוא אהב לטפל בביתו ובחצרו. בחצר הבית גידל וטיפח גינה יפה, ובה עצי פרי ופרחי-נוי וסביב הבית הקים משטח דשא וירק. הוא אהב מוסיקה, במיוחד שירים חסידיים, והיה חובב נלהב של נוף-הארץ. הוא הרבה לטייל בארץ ולרכוש תמונות נוף. הוא הקדיש הרבה זמן לעבודות ציבור ושימש כגבאי בבית-הכנסת של העדה הפרסית, שהוקם והתפתח בזכות מאמציו וטרחתו. הוא גויס לצה"ל במחצית מאי 1959, הוצב להג"א והיה יוצא לשירות מילואים כל אימת שקראו לו. ביום כ"ח בניסן תשל"א (23.4.1971), שבוע לאחר שנקרא לשירות פעיל, חלה ונפטר משבץ-לב. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות באופקים. לזכרו הוכנסה מנורה לבית הכנסת הפרסי במקום מגוריו.