סלומון, יהושע (שעיה)

בן חנה ויוסף-צבי, נולד ביום כ"ב בתמוז תרפ"ז 22.7.1927)) בכפר לוצ'קה, מחוז קרפטו-רוס, צ'כוסלובקיה. המשפחה היתה ענייה, והנער עבר לבודפשט בירת הונגריה, על-מנת ללמוד מלאכה (חשמלאות). בהונגריה מצאוהו מוראי מלחמת-העולם השנייה, אך שם גם מצא את הדרך לתנועת "השומר הצעיר", והוא בן 17. בעזרת חבריו ברח מפני הנאצים בחזרה לרומניה וב-15.1.1945 עלה ארצה במסגרת "עליית-הנוער" ועם אחת מקבוצות ההכשרה של התנועה הגיע לקיבוץ בית אלפא ולבסוף הצטרף לקיבוץ דליה, כחבר משק. בבית אלפא היה לחבר ה"הגנה" ובה קיבל את אימוניו היסודיים. בדליה עבר קורס מ"כים של הפלמ"ח ובסיימו מילא תפקיד מ"כ בגדוד בחטיבת "גולני". עם גדודו עבר את מרבית קרבות העמק ו"המשולש". השתתף בכיבוש אום-א-זינאת, לג'ון, וגם בקרב הקשה על ג'נין. בקרב זה נפצע בחוט השדרה ולאחר עשרת ימי עינויים נפטר מפצעיו בבית-החולים בעפולה ביום ח' בסיוון תש"ח 15.6.1948)). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בעפולה.