סלומון, אליהו (אלי)

בן צפורה-רבקה ואברהם-יעקב, נולד ביום ט"ז בתשרי תרפ"ט (30.9.1928) בעיר הלמאו, רומניה. שם למד בבית-ספר יסודי ואחר- כך בתיכון. בחייו האזרחיים היה חייט. לפני הגיעו לארץ ידע נדודים רבים, עד שהגיע לאיטליה, להכשרה, ושם עבר תקופת אימונים במסגרת ה"הגנה". הגיע לארץ בעלייה ב' ב-16.8.1946 באונייה "ביריה" והתיישב בפתח תקווה, בה עבד כפועל-בניין. עם ראשית מלחמת-העצמאות, לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התגייס לפלמ"ח ושירת בחטיבת "יפתח", השתתף בקרבות בגליל ובעמק. לקראת ההפוגה הראשונה הורדה חטיבת "יפתח" לאזור המרכז ונטלה חלק בלחימה באזור לטרון. עם חידוש הלחימה בתום ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה במבצע "דני" ובליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. בקרב זה נפל, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.