סלדינגר, אריה (לאון)
בן מרים ויעקב, נולד ביום כ' באייר תרפ"ז (22.5.1927) בעיר אלכסנדריה, מצרים. שם למד בבית-הספר האנגלי וסיים תיכון. משסיים את חוק לימודיו החל לעבוד כמכונאי בחברת פורד. אריה היה רחוק מהתנועה הציונית וערכיה עד שנוסדה במצרים הסתדרות "השומר הצעיר". הוא הצטרף אליה ואף הדריך בה במשך הזמן. לאחר טיול קצר בארץ דבק בהתלהבות ברעיון גאולת הארץ, חזר למצרים ובמשנה מרץ החל לעבוד למען הקמת דור חלוצים-מגשימים. בשנת 1947 החליט אף הוא להגשים את שאיפותיו, עזב את הוריו ועלה ארצה ב-25.6.1947, עם גרעין מחברי תנועתו. את תקופת הכשרתו עשה בקיבוץ דן. אחרי חצי שנה של לימוד עבודה והתערות בארץ, התגברות על חבלי קליטה ולשון, היה אריה בין התובעים לעלות ולהתיישב על אדמת חזלה אשר בנגב. קיבוצו – קיבוץ נחשונים – עלה על האדמה, ואריה, כאחרים, השתתף בהקמת הנקודה ובביצורה, כי הימים היו ימי מתיחות. הוא נתמנה למפקד עמדה ולאחר שהוקמה מחלקת המשקים, שתפקידה היה ללוות שיירות ולאבטח את דרכי הנגב, קם והצטרף אליה מטעם משקו. ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948), בעת קרבות "עשרת הימים", בהתקפה על משלטי חוליקאת כדי לפרוץ את הדרך, נפל בקרב. נקבר ברוחמה. עוד על אדמת הגלות קבע סיסמה: "כדי להבין, צריכים קודם לא להבין", כלומר: אל הדרך הנכונה לא תגיע אלא אם כן טעית קודם לכן. בן 17 היה כשהגיעתו בשורת הציונות, ובמשך שלוש שנים בלבד ניתן לו להבין ולהגשים. ביום י"א בתמוז תש"י (26.6.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.
