סימן-טוב, משיח

בן עמליה ואליהו, נולד ביום י"א בטבת תר"ף (2.1.1920) בעיר טיפליס, בירת גרוזיה, רוסיה. בהיותו בן 12 עלה ארצה עם משפחתו ומיד החל לעבוד, תחילה כשוליה במוסך "אגד" ואחר-כך כמכונאי ונהג. עבד גם כצלם. את השכלתו השלים בשיעורי-ערב. היה חבר פעיל בארגון-ההגנה הרביזיוניסטי, והשתייכותו למחתרת, שאליה הצטרף בפרוץ מאורעות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט, היתה לו למטרת חייו. בפקודת ארגונו התגייס במלחמת-העולם השנייה לצבא הבריטי ושירת במסגרתו בחיל-הספר ואחר-כך עבר לשרת בצי הבריטי. מששוחרר, במרס 1945, התמסר כולו לשירות פעיל באצ"ל והשתתף בפעולות שונות נגד הבריטים. במחתרת נקרא "משה" ו"יצחק", והשתתף בקרבות אצ"ל ביפו ויהודיה. בחודש יוני 1948 התגייס לצה"ל, הוצב בחטיבת "גבעתי" ונמנה עם "שועלי שמשון". בהסתערות על משלט חוליקאת, נפצע בראשו בשעה שחתך גדר-תיל, כדי להוציא פצוע מהעבר השני, ונפל ביום ט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בכפר ורבורג.