סימן-טוב, דוד

בן לאה ורפאל. נולד בי"ג בניסן תרפ"ו (28.3.1926) בירושלים, דור שלישי למשפחתו בעיר. תחילה למד בבית הספר העממי "תחכמוני" ואחר כך המשיך את לימודיו בגימנסיה "בגרות", שבה סיים את השכלתו התיכונית וקיבל תעודת-בגרות. בצד לימודיו בגימנסיה עבד לפרנסתו ולפרנסת משפחתו. היה נער סגור ושתקן ועם זאת בעל נטייה פיוטית שהביעה בכתב, כפי שמעיד עליו מחנכו מתקופת לימודיו בתיכון הערב: "חיבוריו הצטיינו בגילוי לב, ברצון לפתוח את שערי נשמתו… נפש גלויה, ישרה וזכה". עם סיום הלימודים והבחינות הצטרף דוד לשורות הפלמ"ח ושם התבלט באומץ-לב, אחריות זריזות וכשרון. הוא השתתף בפעולות הבאות: שחרור עצורי עתלית (9.10.1945) פיצוץ תחנת הרדאר בגבעת אולגה (20.1.1946), התקפה על משטרת שפרעם (21.2.1946) ולבסוף – "ליל הגשרים". אור לי"ח בסיון תש"ו 16.6.1946)) נערך מבצע "ליל הגשרים" שבמסגרתו יצאו יחידות פלמ"ח לפוצץ אחד-עשר גשרי כבישים ומסילות ברזל בשמונה מקומות בארץ, על מנת לנתקה מן הארצות השכנות. דוד יצא עם יחידת פלמ"ח לפוצץ שני גשרים, גשר הרכבת וגשר הכביש, שנטו על נחל אכזיב. היחידה נתקלה באש שירו נוטרי הגשרים, וארבעה-עשר לוחמים נהרגו; שלושה-עשר מתוכם ודוד ביניהם, נהרגו כשהאש פגעה בחומר הנפץ שנשאו אתם וגשר הרכבת נהרס על הלוחמים שתפסו מחסה בן עמודיו. הוא הובא למנוחת עולמים בקבר אחים בבית העלמין שבחוף הכרמל. הניח אב, אחים ואחיות. בשנת תשכ"ח (1968) הועברו עצמותיהם של י"ג חללי הפעולה לקבר שנכרה בלב האנדרטה שהוקמה לזכרם במקום נפילתם. ביוני 1947 יצאה לאור חוברת לזכר הי"ד שהשתתפו בפיצוץ הגשר ובה דברי מחנכו של דוד מתקופת לימודיו בבית הספר התיכון; שמו הונצח גם בספר הפלמ"ח.