סימיונוביץ, וולדימיר

בן ברנרד וגלי. נולד ביום י"ט באלול תשט"ז (26.8.1956) ברומניה. לאחר שסיים כיתה י"א בצרפת עלה ארצה בגפו. הוא למד באולפן בקיבוץ העוגן ואחר-כך הצטרף לקיבוץ שפיים. כאן סיים את לימודיו התיכוניים והשלים את בחינות הבגרות. וולדימיר גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1976 והוצב לחיל השיריון. הוא עבר את האימונים הבסיסיים של חיל השיריון, הוכשר להיות נהג טנק ומאוחר יותר מפקד טנק בדרגת סמל. היה מפקד אהוב על חייליו, חבר ורע להם. ביום ג' בטבת תשל"ח (13.12.1977) נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבקיבוץ שפיים. השאיר אחריו אב אם ואחות. במכתב-תנחומים להורים השכולים כתב מפקד היחידה: "וולדימיר נמנה על השורה הראשונה של המפקדים ביחידה. מבחירי הלוחמים היה, אהוד על כולם – על חבריו המפקדים ועל פקודיו החיילים כאחד. חייל ומפקד למופת שהגשים חלום אבות ובא להתיישב במדינת ישראל ולשרת בצבאה. מי יתן וירבו כמותו בצבאנו."