סילרד, עזרא (דיורי)

בן קתלינה ושמואל סנדור, נולד ביום א' בטבת תרפ"א (12.12.1920) בעיר שיקלוש, הונגריה. עוד לפני הגיעו למצוות נתייתם מאביו, סוחר עורות, ונטל על עצמו חלק מהדאגה לפרנסת המשפחה ושמר על אמו החולה, שמתה גם היא במלאות שנה למות אביו, והוא עבד בבית-מסחרם. למד בבית-ספר תיכון. בהיותו בן 18 הצטרף לארגון נוער ציוני, עזב את בית-המסחר והתחיל ללמוד את מלאכת הסנדלרות, כדי להכשיר את עצמו לעלייה לארץ- ישראל. את דרכו ארצה עשה בסירה, שניטלטלה ימים רבים בים. עזרא הגיע לארץ בשנת 1940 ונעצר בעתלית ל11- חודש. מששוחרר מעתלית הצטרף לקיבוץ כפר סולד. בשנת 1942 התגייס לצבא הבריטי ושירת בבנגזי, השתתף בפלישה לאיטליה, והיה בין הראשונים שנכנסו לסלרנו. קיבל שישה אותות-הצטיינות. עם ייסוד הבריגדה היהודית הצטרף אליה. באיטליה עשה הרבה למען שארית הפליטה ובשירותים לאומיים אחרים. כשנודע לו שאחותו היחידה ניצלה והיא נמצאת בהונגריה, העבירה מהונגריה לאיטליה. בשנת 1946 כאשר שוחרר מהבריגדה, התיישב בנשר ליד חיפה, ופתח בית-מלאכה לסנדלרות. העסיק בו רק עולים חדשים וסייע בידם להתערות בארץ ולפרנס את משפחותיהם. דבר זה הקנה לו זכויות בזמן הגיוס, אך הוא לא רצה ליהנות מכך והתגייס גיוס מלא. לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת- העצמאות בעקבותיה, הצטרף ל"הגנה" ועם קום המדינה התגייס לצבא ושירת בחטיבה 7. כשבועיים לאחר התגייסותו השתתף במבצע "בן-נון ב'" – ההתקפה השנייה על מערך הלגיון בלטרון בניסיון לפרוץ את הדרך לירושלים. בקרב זה נפל, ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948). הניח אחריו ארוסה בהונגריה. לפני צאתו לקרב ביקש ממנה במכתב, שאם יפול והיא תינשא לאיש, תקרא את בנה על שמו – "עזרא". נקבר בנען. ביום ב' בסיוון תש"י (18.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.