סטרולוביץ, ישראל

בן רוזה ואברהם. נולד בכ' בטבת תרע"ג (30.12.1912) בפוקשאני שברומניה. בילדותו נתייתם מאביו שנפל במלחמת העולם הראשונה. בגיל צעיר נאלץ להפסיק לימודיו בבית-הספר כדי לדאוג לפרנסת המשפחה ולניהול משק הבית. הוא "שנא כעדות חבריו", מאותם ימים, "את העיירה ואת חיי הניוון שבה. חש שבסביבת העיירה הגלותית הדוויה לא ימצא את סיפוקו ואת המשך דרכו והתחיל בחיפושים דרוך-רצון לדבר מה אחר, יותר נעלה – רצון לחיים חדשים". חיפושים אלה הביאוהו להצטרף לתנועת הנוער "השומר הצעיר" ועד מהרה היה הרוח החיה בקן שנוסד בעיירה ובעונת הבציר והיקב ארגן בשביל חבריו לתנועה מעין "מחנה עבודה" כהכשרה לקראת העלייה לארץ-ישראל. ב-1931 יצא הוא עצמו למקום הכשרה וכעבור שנתיים עלה לארץ-ישראל. בארץ הצטרף לקיבוץ ה"מלט" בנס-ציונה ועבד כפועל קבוע באחד מפרדסי המושבה. בעבודתו גילה חריצות ומסירות ללא שיור, ובשעות משבר בקבוצתו – אמונה וכוח שהקרין גם על חבריו. תכונות אלה עמדו בו גם בקיבוץ שריד שנוסד בעמק-יזרעאל על-ידי חברי הקבוצה מנס-ציונה. מ1936- היה ישראל לנוטר והשתתף במסירות ובאמונה במשימות בטחון. בט"ו באייר תרצ"ט (4.5.1939), לאחר יום עבודה בחמסין קשה, הוזעקו חברי שריד לצאת ולבלום התפשטותה של אש שהציתו פורעים ערביים בשדות הסמוכים לשדות הקיבוץ. ישראל היה בין ראשוני היוצאים. לפתע ניתך עליהם מטר יריות מן המארב וישראל נהרג מייד. למחרת הובא למנוחת עולמים בבית העלמין של קיבוצו. הניח אשה ובת, אם ואח. חבריו מקיבוץ שריד הוציאו חוברת לזכרו.