סטרוגנו, יוסף (פפו)

בן פנינה ויצחק, נולד בשנת 1925 בעיר סלוניקי, יוון. בשנת 1934, בהיותו בן תשע, עלה ארצה עם הוריו שהתיישבו בחיפה. הוא למד בבית-ספר יסודי ואחר-כך החל לעבוד כפועל בנמל חיפה. היה חבר פעיל ב"הגנה" מראשית בגרותו. בחודש פברואר 1948, בפרוץ מלחמת-העצמאות, התגייס לצבא ופעל רבות בהגנת חיפה התחתית. למעשי גבורתו יצאו מוניטין. בהסתערות הראשונה ברחוב יפו נתגלה אומץ-רוחו המפליא, ועל-כן כינוהו "איש הקומנדו". הוא עשה ימים ולילות בעמדות-המגן, בסיורים ובפעולות שונות. האנשים שבפיקודו נהו אחריו מתוך אמונה וביטחון. לאחר שחרור חיפה הועבר לגדוד בחטיבת "כרמלי" ושירת בגליל ב"פלוגת הזאבים", פלוגה ממונעת באותו גדוד – ונתמנה מפקד כיתה של ג'יפים. משלט שייח'-עבד הוחזק על-ידי כוחותינו. ב-22.10.1948 במהלך ההפוגה השנייה, תקפו כוחות קאוקג'י את המשלט במפתיע והוא נפל בידיהם. באותו יום תקפה פלוגת משוריינים של חטיבת "כרמלי" בניסיון לכבוש את המשלט מחדש, אך ללא הצלחה. בקרב זה נפל, כשידו האחת אוחזת בהגה הג'יפ והשנייה במקלע, ביום י"ט בתשרי תש"ט (22.10.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.