סטלר, שלמה (זיגי, זיגפריד, סידני)

בן לאה ומשה-יעקב, נולד ביום י"ח באב תרפ"ד (18.8.1924) בווינה, בירת אוסטריה. בהיותו בן שש נתייתם מאביו. אמו היתה עסוקה כל היום בבית-מסחרה ודאגה לפרנסת בנה ובתה הקטנים ולכן נתחנך שלמה על-ידי דודתו לנאמנות למסורת ישראל. אחרי סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית הוצאו האח והאחות בשנת 1939 בשיירת נוער לאנגליה. זמן-מה חיו במחסור ובתנאים קשים במוסד לילדים פליטים ובסוף נאלצו לקבל את הזמנתה הנדיבה של משפחה נוצרית ולעבור לביתה. שלמה למד טכנאות רדיו בבית- ספר טכנולוגי. בשנת 1944 התנדב מאנגליה לבריגדה היהודית שזה עתה הוקמה. הוא שירת באיטליה והשתתף בקרבות נגד הגרמנים. אחרי הניצחון שירת באוסטריה כמתורגמן בשירות-המודיעין של חיל-הכיבוש הבריטי. הוא עזר ככל יכולתו לשארית הפליטה וניסה למצוא את עקבות אמו, אך לשוא – היא לא ניצלה ממחנה-ההשמדה. מרירותו גברה בשובו לאנגליה אחרי שחרורו וכאשר גילה כי אחותו המירה בינתיים את דתה, הוא הפסיק כל קשר עימה. כדי למנוע הישנות אסונות כאלה במשפחות יהודים בעתיד ראה הכרח במולדת יהודית. בחורף תש"ח, בהגיע הידיעות על פרוץ מלחמת-העצמאות, עבר לצרפת, התנדב למח"ל (מתנדבי חוץ-לארץ) ובאפריל 1948 הגיע ארצה בשיירת מתנדבים וצורף לחטיבת "גבעתי". הוא השתתף במערכת לטרון ואחר-כך בקרבות בחזית הדרום. יחידתו נאחזה בגבעה 69 שממזרח לכביש החוף כדי לחסום את תנועת המצרים בו. הגבעה נתפסה ב- 8 ביוני 1948 והכוח החל להתבצר בה. ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) הנחיתו המצרים הפגזה כבדה על המשלט ולאחר-מכן הסתערו עליו כוחות חיל-רגלים בסיוע שריוניות. אש האויב גרמה לנפגעים, להתמוטטות העמדות ולפגיעה בכלי הנשק. בלחץ האויב נסוג הכוח מהמשלט, ובנסיגה בשטח פתוח נפגעו לוחמים נוספים. בקרב זה נפל, ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948). ביום כ"ה בתשרי תש"י (18.10.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.