סורמני, משה

בן שרה ויעקב, נולד בשנת 1931 באי היווני רודוס (שהיה אז תחת כיבוש איטלקי). למד בבית-ספר יסודי באיטלקית ויוונית. בתקופת מלחמת-העולם השנייה, עם השתלטות הגרמנים על האי רודוס, הצליח להימלט משם בסירה ואחרי נדודים וטלטולים רבים דרך איטליה ותורכיה והצליח להגיע לארץ בחודש בפרואר 1944 באונייה צבאית יוונית כחייל לא-יהודי. בארץ נתקבל ל"עליית- הנוער" ונשלח לחינוך ולהכשרה חקלאית במוסד הדתי "יקיר" שבכפר הרא"ה. בהגיעו לשם לא ידע צורת אות עברית אבל בהרבה התלהבות, חיבה ומסירות ליהדות התקדם במהרה בידיעת השפה, תנ"ך וסיפורי-אגדה, היה מתפלל בדבקות וחוסך מפרוטותיו לרכישת ספרי קודש. משה אהב מאד את העבודה החקלאית וכל עבודה שעסק בה היתה יוצאת מתוקנת מתחת ידיו. בחודש ינואר 1948, בראשית מלחמת-העצמאות, התגייס לפלמ"ח ונשלח בפלוגת תגבורת לכפר עציון בחודש שבט תש"ח. משה נפל ביום האחרון להתגוננות הגוש, יום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) במשלט סאוויר. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים, עם שאר חללי הגוש, בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.