סוקניק, אליהו (אלי)

בן נחמה ומשה. נולד ב-1901 בביאליסטוק שבפולין, שם סיים את לימודיו בבית-ספר מקצועי במגמת חשמלאות. בנעוריו היה פעיל בתנועת "החלוץ" ואף שימש כמזכיר בסניף התנועה בעיר מגוריו. מאותה עת שאף לעלות לארץ ישראל ושאיפתו זו הגשים בשנת 1924. אליהו השתקע בחיפה והשתלם בהנדסת חשמל בטכניון. בצד לימודיו עבד לפרנסתו כחשמלאי בחברת החשמל ובשעות הפנאי השתתף בפעילות מפלגת פועלי ארץ ישאל (מפא"י), שהיה חבר בה. לימים הצטרף גם לארגון ה"הגנה" כדי ליטול חלק בהגנה על העיר ובאבטחת יושביה. בעת בניית הנמל בחיפה נשלח אליהו על-ידי ה"הגנה" וחברת החשמל לסייע בעבודות החשמל במקום. בכ"א באדר תרצ"ט (12.3.1939) נקרא לתקן פנס שהיה תלוי על עמוד ליד שער הנמל ובשעות אחר-הצהריים הגיע למקום בליווי עוזרו. לפני שהלך לעסוק בתיקון פנה אל שני נוטרים, שניצבו בעמדת שמירה ליד בית- החולים הממשלתי שבקרבת הנמל וביקש שאחד מהם ישמור עליו בזמן עבודתו. אחד הנוטרים הצטרף אליו אך כשעלה אליהו על עמוד החשמל יצא מן המארב מתנקש ערבי וירה לעברו. הוא נפצע קשה בראשו ונפל מתבוסס בדמו. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקת חברי ה"הגנה" שבבית העלמין בחיפה. על קברו נשא הספד אחיו הפרופסור אלעזר סוקניק. הניח אשה ובן, הורים, שלושה אחים וארבע אחיות. רשימות על פעלו ועל נסיבות מותו ראו אור בעתונים "דבר" ו"הארץ".