סופרין, שמואל

בן לייב ואנטה. נולד ביום ו' בסיון תרצ"ד (20.4.1934) ברומניה. הוא למד בבית-ספר יסודי ברומניה ובבית-ספר תיכון מקצועי. הוא התכונן להמשיך בלימודיו בבית-ספר להנדסאים, אך ויתר על תוכניותיו עם עלייתו ארצה עם משפחתו בשנת 1951. את השפה העברית רכש תוך חודשים מספר באולפן ומאוחר יותר השלים ידיעותיו במקצוע החרטות. הוא גויס לצה"ל בסוף דצמבר 1952 והוצב לחיל-התותחנים. הוא סיים את שירות החובה והתגייס לצבא הקבע. לאחר שנים אחדות בחיל-התותחנים עבר שמואל קורס קצינים והוצב לחיל-הים. הוא אהב מאוד את חיי הצבא, היה מסור לעבודתו ולפקודיו ולא חסך מעצמו כל מאמץ למען חייליו. הוא דאג להקמת מועדון למען החיילים ותרם רבות לציודו. היה אב מסור לילדיו ולקח אותם לטיולים בכל הזדמנות אפשרית. מסירותו לצה"ל הוכחה עד לשעות האחרונות בחייו. הוא חלה וחש בכאבים עזים, אך המשיך לעשות את המוטל עליו במסגרת תפקידו. רק לאחר שהרגיש כאבים עזים ביותר הוחש לביתו. ביום כ"ה באלול תשל"ב (3.9.1972), נפל רב-סרן שמואל בעת מילוי תפקידו. הניח אישה ושלושה ילדים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. במכתב-התנחומים לאלמנה כתב מפקדו בין השאר: "את רב-סרן שמואל סופרין נזכור תמיד כחבר טוב וחרוץ וכקצין מסור לתפקידו, המכיר בגודל השליחות ובאחריות שהוטלה עליו". המפקד הוסיף: "הישגיו וחריצותו במילוי תפקידו ישמשו לנו ולבאים אחריו דוגמא אישית נעלה".