סומך, הושנג (אדמונד)

בן שוקרולה ומרים. נולד בשנת תש"ז (1947) באספהאן שבפרס. למד שם בבית-ספר יסודי ובבית-הספר התיכון "כורש". הוא היה ספורטאי מצויין ופעמים אחדות התפרסם שמו בעתוני-ספורט עקב השתתפותו בתחרויות מטעם ארגוני ספורט בפרס. הוא עלה ארצה בשנת 1966 והתגורר בהוד-השרון. הוא למד על נקלה את השפה העברית, שהייתה זרה לו, וגילה חריצות רבה בלימודים, והדבר עשה רושם עצום על המורה באולפן. עד מהרה היה לתלמיד מצטיין. כל מי שהכירו התפעל מעדינות-נפשו ומתרבותו הפנימית. הוא היה צנוע בהליכותיו ואף על פי שלא הבליט את עצמו בכל זאת היה בולט מכל הסובבים אותו. לאחר יום קשה של לימודים ועבודה, לרבות השתתפות בפעולות חברתיות שונות, היה יושב עם חברו כדי לעזור לו ללמוד את השפה, בסבלנות ובמסירות למופת. על אף געגועיו להוריו, בהיותו רחוק מהם ו"זר" בארץ וזקוק בעצמו לעידודם – בכל זאת ידע לעזור ולסייע להם. הוא חלם על לימודים גבוהים והיה בא להתייעץ עם המורה באולפן איך לממש את חלומו. הוא התגבר על געגועיו להורים והתלבט מאוד בין יציאה לשירות צבאי ובין המשך לימודיו על-ידי דחיית השירות – ולבסוף החליט להתגייס, כי התאהב בארץ וגמר אומר בלבו שלא לעזוב אותה. הוא גויס לצה"ל במאי 1967. אור ליום א' במרחשון תש"ל (12.10.1969), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.