סומחייב, פסח

בן קסיגו וישראל, נולד ביום ט"ו בניסן תשמ"א (19.4.1981), בחדרה. אח צעיר למריה ואח בוגר לריטה. פסח היה ילד חמוד, חייכן ויפה, חביב ואהוב על כולם. הוא החל את לימודיו בבית הספר 'אור לטף' בגבעת אולגה, ולמד בו עד כיתה ח'. פסח היה תלמיד נבון, חרוץ, משקיע, מצטיין בלימודיו ואהוב על המורות. כשמלאו לו שבע טס עם משפחתו לקנדה לשלושה חודשים. פסח אהב את המקום וחלם לשוב לקנדה לאחר שירותו הצבאי. לאחר שלוש שנים, טס פסח לרוסיה עם משפחתו, וביקר במקומות שבהם נולדו הוריו. הוא המשיך את לימודיו בחטיבת-ביניים בחדרה ובבית-הספר התיכון המקצועי 'נעורים הדסה' שבנתניה, שם למד במגמת מכונאות רכב. פסח לא השלים את לימודיו. לאחר שנה אחת פרש מבית-הספר והחל לעבוד בבורגר ראנץ', בסניף משמר השרון, עד גיוסו לצה"ל. חבריו ובני משפחתו מספרים שהיה נער שופע שמחת חיים, בעל חוש הומור, חברותי, איכפתי ורגיש. חרוץ ומשקיע בכל דבר שעשה – בלימודים, בחברות, בבילויים ובטיולים וכמובן בעבודה. בשעותיו הפנויות אהב לרכב על אופנועי שטח ולשחק במשחקי מחשב. המשפחה עמדה במרכז חייו. הוא היה בן ואח אוהב, מסור ותומך, תמיד מקשיב ומוכן לעזור בכל דבר. בשלוש השנים האחרונות לחייו פיתח קשר אהבה עמוק עם חברתו, אורטל. בסוף אפריל 1999, גויס פסח לשירות חובה בצה"ל. ביום ה' בסיוון תשנ"ט (20.5.1999), כשלושה שבועות בלבד לאחר גיוסו, נפל פסח בעת שירותו. בן שמונה-עשרה היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. פסח השאיר אסופת שירים שכתב. באחד מהם כתב: "עובר לי ברחוב רואה אותך וכולי נרגש./ את אלי מחייכת כי את יודעת שאני נרגש/ כשאותך מולי מחייכת רואה./ את ממשיכה בלכתך ואני לפתע נעצר ואלייך משתוקק./ מסובבת את פניך לעברי,/ נהדרת ומחייכת, מתקדם אליך ורוצה לומר לך./ כשאותך אני רואה עוברת מחשבה בראשי חולפת,/ כאילו יום יבוא ושנינו יחד נבלה,/ כאילו הכרנו זה את זו שנים רבות./ עוברת ברחוב מחייכת לעברי – את יודעת שכולי נרגש/ וממשיכה לך בלכתך. לפתע נעצרת ורוצה לומר/ אותך אני אוהבת."