סולומונוביץ, ליאון (נלו)

בן סטלה ויצחק, נולד ביום כ"ה בתמוז תרפ"א (31.07.1921) בעיר גאלאץ, רומניה. הוא סיים חוק לימודיו בתיכון ולמד שנתיים רפואה אך לא יכול להמשיך בגלל הגזירות שהוטלו על יהודי רומניה. ליאון העפיל באוניית-המעפילים "דוריאן ב'", והגיע לארץ ביום 19.04.1941 .כשנה הוחזק בעתלית. לאחר השחרור מהמחנה, על אף שהתערה מהר בארץ, שוב היה רחוק מהגשמת מטרתו בחיים – להיות רופא. תחילה עבד בבית-חרושת ליהלומים ואחר-כך בבית- חרושת לאריגה. הוא הצליח בכל עבודה, אך כל רצונו היה להיות רופא. בחודש דצמבר 1947, התגייס לצבא (עוד בהיותו תלמיד הגימנסיה התאמן בצבא הרומני). שירת בחטיבת הנגב, בפלוגת "חיות הנגב", ושימש בתפקיד חובש פלוגתי. בצבא, כבחייו האזרחיים, הצטיין במסירות ואהבת הזולת. ליאון סופח לכוחות הלוחמים במבצע "פלשת". במסגרת מאמצי הבלימה של התקדמות הצבא המצרי, הוטל על חטיבת גבעתי לתקוף את ריכוז הצבא המצרי באשדוד ולעצרו. החטיבה תוגברה בכוחות נוספים מחטיבת הנגב של הפלמ"ח. בליל ה- 2 ביוני 1948 יצא הכוח למבצע ונתקל בקשיי תנועה, בחולות אשדוד. עם עלות השחר, בבוקר ה-3 ביוני 1948, נוצר מגע עם האויב. הכוח המצרי פתח באש על הכוח, בשלב ההסתערות שלו, וגרם לנפגעים רבים. הכוח נסוג לאור יום לכיוון ניצנים, תוך שהוא נושא אתו את הפצועים ומנהל לחימה תוך כדי נסיגה. בעת נסיגת הכוחות מהכפר הערבי אישדוד דרך דיונת החול הגדולה לכיוון ניצנים נפל ליאון יחד עם עוד תשעה מחבריו, וגופותיהם נותרו בשטח. לאחר פניית המשפחות למשרד ראש הממשלה, נערכו בנובמבר 1949 סריקות וחיפושים יסודיים, במהלכן אותרו החללים מהקרב והם הובאו לקבורה בקבר אחים בנחלת יצחק. הכוח שנשלח לאתר את החללים לא ידעו על קיומו של ליאון כיוון שסופח ליחידה. ליאון הוכרז כחלל שמקום קבורתו לא נודע ומצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. בשנים 2012-2013 נערכה חקירה של היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל בשיתוף היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון במטרה לאתר את מקום קבורתו. החקירה העלתה שליאון הובא למנוחות יחד עם תשעת החללים הנוספים מהקרב בקבר האחים בנחלת יצחק. ביום ד' באב תשע"ג (11.07.2013) נערך טקס בנחלת יצחק בו הונחה מצבה עם פרטיו בקבר האחים.