סויצקי, יחיאל

בן הרצל ואלקה. נולד ביום כ' במרחשון תר"ץ (23.11.1929) בעיר ז'יטל על-יד סלונים שברוסיה. למד בבית-ספר יסודי. כמה שנים אחרי שנתיתם מאביו פרצה מלחמת-העולם השניה והגרמנים, אשר פלשו לפולין, רצחו את אמו – והוא אז בן י"ג. אחרי שהגרמנים חיסלו כליל את הגיטו הצטרף לפרטיזנים. יחד אתם היה מעביר לילה לילה יהודים מעיירה אחת למחנה מתוך מסירות-נפש ואומץ-לב. אחרי גלגולים שונים מתוך בדידות, סבל ועוני הגיע לקרקוב ושם הצטרף להכשרה כדי לבוא לארץ. לבסוף, בשנת 1946, הגיע לארץ יחד עם עולי האניה "ספציה". בתוך חברת ילדי-הפליטים, אשר אתם עבר את כל הדרך הארוכה, יצא לאושה ושם סיגל לו את השפה העברית. עד-מהרה נתחבב על כל אנשי-הקבוצה. סבל מאד מחוסר אוירה ביתית ואף-על-פי-כן סירב לקבל את הזמנת דודו בארגנטינה לבוא אליו ולהיות סמוך על שולחנו; תשובתו היתה, כי נמאסו עליו חיי הגלות והנדודים ומקומו במדינת ישראל. אחרי שנה עבר לתל-אביב ומצא לו את ביתו במשפחת-דודתו. בבואו העירה החל לומד בבית-ספר תיכון של ערב והתחיל עובד בדואר, בו למד להיות טכנאי-טלפון. בהגיע תורו לשירות בצה"ל סופח לחיל-הקשר. כל אותה תקופה נשא את נפשו ללימודים ולהשתלמות אבל זמן מועט לפני שחרורו נפצע קשה בשעת מילוי תפקידו, וכעבור שלושה ימים, ביום י"ח בתשרי תש"י (11.10.1949), מת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.