סויצקי, אהוד (אודי)

בן סילביה ומרדכי. נולד ביום י"ב באלול תשכ"ה (9.9.1965), בדנמרק, כאשר שהו הוריו בקופנהגן, בשליחות חברת התעופה "אל על". הבן הצעיר במשפחה בת שלושה ילדים. כשהיה אודי בן ארבע שנים, עברה המשפחה להתגורר בבוסטון שבארצות הברית. בגיל צעיר מאוד רכש אודי את השפה הדנית בחלקה ואת השפה האנגלית על בוריה. אודי למד בבית-הספר היסודי היהודי על שם הרמב"ם בבוסטון, ששילב לימודים כלליים, שיעורי עברית ויהדות. בשנת 1973, בהיותו בן שמונה שנים, חזרה המשפחה לישראל, לביתה בקרית אונו. אודי השתלב במסגרת בית-הספר היסודי "ניר" ובבית-הספר התיכון "בן צבי". הוא השלים את ידיעותיו בשפה העברית ולאחר תקופה קצרה היה מעורה בין הילדים בני גילו והרגיש כ"צבר" לכל דבר. בגיל שמונה החל אודי לנגן בחצוצרה. הוא הפליא בנגינתו ולאחר שנה התקבל לתזמורת הנוער של קרית אונו, עמה יצא מספר פעמים למסעי הופעות באירופה ובארצות הברית. בתקופה זו גם היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד". בתחילת חודש פברואר 1984, גויס אודי לשירות חובה בצה"ל והוצב לחיל המשטרה הצבאית. בסיום הטירונות, יצא לקורס שוטר, הקורס הבסיסי של החיל, קיבל דרגת רב"ט ונשלח למלא את תפקידו העיקרי, המלחמה בתאונות הדרכים. בתחילת דרכו בצבא היה אודי מאוכזב מהצבתו לחיל המשטרה הצבאית, אך ביצע את כל המוטל עליו בצורה מעוררת כבוד ועל הצד הטוב ביותר. בחודש פברואר 1987, השתחרר אודי משירות סדיר. בתעודת השחרור נכתב: "מסור, אחראי וממושמע. ביצע את תפקידו ביעילות רבה". לאחר שחרורו טייל במזרח הרחוק וכשחזר התקבל ללימודי כלכלה, מדעי המדינה וקרימינולוגיה, באוניברסיטת בר אילן. הוא סיים את לימודיו לתואר ראשון, התקבל לעבודה בחברה לארגון אירועים וקונגרסים, ותכנן להינשא לחברתו ולהקים משפחה. ביום 2.1.1994, נקרא אודי לשירות מילואים פעיל ויצא עם יחידתו לכלא קציעות שבעזה, לאבטחת עצורים בטחוניים. ביום כ"ט בטבת תשנ"ד (12.1.1994), נפל בעת מילוי תפקידו. אודי נספה בתאונה מבצעית, במהלך ספירת כלואים בכלא קציעות. הוא תפקד בנחישות ובמסירות כאשר ניסה לבלום כלוא שהתפרץ. אודי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות – אורית ותמי. בן עשרים ושמונה היה בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. מפקד היחידה נפרד מאודי ליד הקבר הפתוח: "בשירות הסדיר וגם במילואים שימשת שוטר מן השורה. ידעת לתת גם כאדם וגם כחייל. חייכן, חברותי וצנוע, ותמיד בשורות העשייה היותר קדמיות". במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "סמל אהוד השתתף בפעולה של ספירת כלואים וניסה למנוע בכוח התפרצות של כלוא מתוך המכלאה. הוא פעל בנחישות ובדבקות ואופן ביצוע תפקידו היה למופת".