סויסה, מרדכי
בן פנינה וחיים, נולד בשנת תשי"ח (1958) במרוקו. מרדכי היה בן ראשון במשפחה, שכבר היו בה חמש בנות. בהיותו בן שנתיים הוא עלה עם הוריו לארץ, בשנת 1960. המשפחה השתקעה בבת-ים. מרדכי התחיל את לימודיו היסודיים בבית-הספר "השקמה" בבת-ים. לאחר מכן, הוא עבר לבית-הספר החקלאי "מקוה-ישראל", סיים בו את לימודיו במגמה הספרותית. ביולי 1976 התגייס מרדכי לצה"ל, ושירת בחיל-ההנדסה. הוא עבר אימוני טירונות, נשלח לקורס מ"כים ובמאי 1977 הוענקה לו דרגת רב"ט. כעבור שלושה חודשים, השלים מרדכי קורס מש"קים בחיל-ההנדסה והועלה לדרגת סמל. הוא נשלח לקורס קציני אג"ם, ועם סיום הקורס הוענקה לו דרגת סג"ם. ביולי 1979 התחיל מרדכי את שירותו בצבא הקבע, בדרגת סגן. חוות-הדעת של מפקדיו עליו הייתה: "הוא קצין חרוץ, מקצועי, בעל חוש אלתור, בעל יוזמה ותושייה". בינואר 1980 השתחרר מרדכי מצבא הקבע, והתגייס לשירות במשטרת ישראל. שנה אחת הוא שירת במשטרה, עד שנפל חברו בעת שירותו בחיל-ההנדסה. מרדכי החליט לחזור לשירות בצבא הקבע, כדי למלא את מקום חברו שנפל. ביוני 1981, הוא חזר לצבא הקבע. מרדכי הצליח בתפקידו, והועלה לדרגת סרן. ימים מספר לפני שפרצה מלחמת שלום הגליל הוא עמד להשתחרר מצבא הקבע, אך משפרצה המלחמה היה עם הכוח שפילס את הדרך ליחידות הפורצות בלבנון. ביום כ"ו בסיוון תשמ"ב (17.6.1982) היה מרדכי עם יחידתו במבואות הכפר מזרעת-אל-משרף. הוא עסק בפירוק מטעני נפץ שחסמו את דרכו של הכוח הלוחם. תוך כדי עבודתו התפוצץ מטען, ומרדכי נהרג. בן 24 שנים הוא היה בנופלו. אחרי מותו, הוענקה לו דרגת רס"ן. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחולון. מרדכי השאיר אחריו הורים, שבע אחיות ואח. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "מרדכי היה קצין מבריק, תוסס, הצטיין במקוריותו ובחריצותו, בעל יוזמה ותושייה. בזמן המלחמה התנדב וביצע משימות, תוך כדי קרב, מעבר לאחריותו – בניווט כוחות, באיסוף כלים שעלו על שדות מוקשים, בפינוי שדות מוקשים, כל מי שהכירו – העריכו ואהבו". מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "מוטי נהרג בעת מילוי תפקידו, תוך פירוק מוקש במוצב מחבלים במבואות הכפר מזרעת-אל-משרף. בעבודה זו, שבה עסק במשך שירותו, רבים הם הסיכונים, למרות זאת הוא ביצע את עבודתו מתוך אהבה רבה ומסירות שאין דוגמתה אצל רבים אחרים העוסקים בתפקיד זה".
