רם (רמי), בן שושנה ומשה, נולד ביום כ"ה באלול תשי"ב (15.9.1952) בקיבוץ שובל. הוא למד בבית-הספר היסודי והתיכון "מבואות-הנגב" בקיבוץ שובל. ילדותו של רמי עברה עליו בקיבוץ, שם היה ילד פעלתן ומרצני, אך עדין וצנוע. הוא היה אהוב על הכל – על המבוגרים ועל הצעירים כאחד – בזכות טוב-לבו ונכונותו לעזור לזולת. מטבעו היה יסודי מאוד ודייקן וידע כיצד לחלק את זמנו הפנוי בין תנועת הנוער "השומר הצעיר" ששימש בה כמדריך, לבין קבוצת השחייה והכדורעף של קיבוצו ושל המועצה האזורית בני-שמעון, שהיה אחד מכוכביה. אלה היו רק אחדות מאהבותיו, שהקדיש להן זמן רב: בגינת הנוי של הקיבוץ היה עובד שעות ארוכות – עודר, שותל, משקה ומטפח כל פרח. אפילו בחופשותיו הקצרות והמעטות מהצבא היה ממהר אל גינת הנוי ומבלה שם בעבודה. יפה-תואר היה ובעל גוף חסון ואתלטי, ומנעוריו אהב טיולים ומסעות. אהבת המסעות הייתה קשורה אצלו באהבת-המולדת. הוא אהב מאוד לסייר בארץ ולהתענג על נופיה. משום כך היה תמיד מראשי המארגנים והמנהלים של הטיולים המעניינים ביותר. כשם שהיה יפה-תואר, כך היה יפה נפש ואוהב יופי. יותר מכל אהב את אמנות הציור והפיסול. אהבה זו התבטאה הן בלימוד והתעמקות תאורטיים והן ביצירה בפועל. הוא נהג לשבת שעות ארוכות, לצייר, לפסל ולגלף בעץ. אוסף גדול של ציורים משלו נמצא אצל הוריו. רמי אהב מאוד את הקיבוץ ואת אורח החיים בו. בהיותו צנוע, שקט ואחראי, אוהב טבע ואוהב אדם, היו החיים בקיבוץ יפים לו והוא היה יפה להם. לכן גם התכוון לחזור אליו ולהקים בו את ביתו לאחר שחרורו מהשירות. רם גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והתנדב ליחידה מובחרת של חיל-הרגלים. הוא עבר קורס סיירים, קורס צניחה וקורס מ"כים-חי"ר בהצטיינות. אחרי-כן נשלח לקורס קציני חי"ר, וסיים אותו כחניך מצטיין. בחוות הדעת שכתבו עליו מפקדיו, תיארוהו כחייל מצטיין, בעל העזה וכושר ביצוע מעולים, שאינו נרתע ממשימות קשות, וקצין מעולה, סבלני ונוח מאוד בעבודה, בעל מרץ, יזמה וכושר פיקוד מצוינים. אחד ממפקדיו אף ציין, שראוי לצה"ל לטפחו, כי ברבות הימים הוא עשוי להיות מבכירי המפקדים של צה"ל. כל מפקדיו וחבריו אהבו אותו והעריכוהו בזכות צניעותו, טוב-לבו והיותו חבר מסור בלב ובנפש. משהתקרב מועד סיומה של תקופת שירות החובה שלו התנדב לשירות-קבע, למרות שלא ראה את המשך דרכו ועתידו בצה"ל. הוא היה אמור להתחיל את שירותו בצבא הקבע בנובמבר 1973 אך לא כן היה. בקרב הקשה והמר שנערך ביום 9.10.1973 בניסיון לפרוץ את הדרך למעוז "בודפשט" נפצע רמי והועבר לבית-החולים בילינסון. כעבור תשעה ימים, ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973) מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ שובל. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד יחידתו: "…רמי נפגע בעת פעולה אשר בצעה פלוגתו לחילוץ ושחרור מעוז נצור. שעה שמפעיל המקלע נפגע החליפו רמי ללא היסוס, מתוך הכרה בסכנה שבאותה פעולה ומתוך הכרה בחיוניות הפעלת המקלע, כדי לסייע לשאר חבריו וחייליו… רמי היה צנוע ושקט אולם הוכיח את היותו חייל מצטיין, בעל הבנה וכושר ביצוע מעולים. מעולם לא חסך מעצמו מאמץ, ביודעו כי אותו מאמץ עשוי לעזור ולהועיל לחבריו ולפקודיו. הלב מסרב להאמין, שאכן רמי כבר איננו. לנו, כחבריו ליחידה, נדמה כאילו עודו בינינו, שקט, בטוח, מחייך, מעודד… יוצא לסיור ומתדרך. לכם, הורים, אין ניחומים. אנו, חבריו של רמי, יכולים רק להבטיח שנעשה את כל שביכולתנו כדי להיות ראויים לזכרו!"
