סודאי, מרים (מירי)
בת ג'קלין וחנן. נולדה ביום ט' בטבת תשנ"ו (9.1.1966) בנהריה. מירי למדה בבית-הספר היסודי ע"ש אוסישקין. כבר בצעירותה התבלטה בבשלות ובבגרות פנימית והקדישה את כולה לקריאת ספרים עד השעות הקטנות של הלילה. יכולת הניתוח המעולה שלה הוזכרה במכתב המחנכת שלה בבית-הספר היסודי, אשר העלתה על נס את חיבורה: 'המורה המצטיין'. מירי המשיכה בלימודיה בבית-הספר התיכון-המקיף בנהריה. זיכרונה היוצא מן הכלל הביא אותה לזכייה בפרס שני בחידון הציונות האזורי, בעודה בשכבה הצעירה של בית-הספר. היתה חברה בתנועת הצופים וחניכיה ידעו לספר על טוב ליבה, יחסה האימהי ודמותה החינוכית, ששאבו ממנה עידוד ודוגמה. היא התנדבה לעבודה ציבורית במוסדות של קשישים ונתנה שיעורי-עזר לתלמידים נזקקים. היה בה יופי של אצילות ועדנה, רוך ותקיפות, חוכמה והבנה, יופי שהקרין הרבה חום לסובבים אותה. מירי עברה את הבחינות למסלול העתודה האקדמית ובהתאם לכך גויסה לצה"ל בשלהי דצמבר 1984. היא החלה את לימודיה כעתודאית באוניברסיטה העברית, שם סיימה את לימודיה בהצטיינות, כמוסמכת למדעי הטבע במקצוע הכימיה. הפרופסור שהדריך אותה בפרוייקט מדעי מסוים, ציין את כישוריה ויכולתה הגבוהה להתמודד עם כל הספרות והידע, שאנשי מדע צברו במשך שנים רבות: "היא עשתה זאת באופן מהיר מאוד, תוך חודש ימים כל הרקע התיאורטי של הפרוייקט היה מגובש. החלטתה לקבל פרוייקט זה היתה מהירה ונחושה. כשישבנו לדון בחומר היינו שווי ערך ובתחומים מסוימים מירי עלתה על הידע שלי בצורה משמעותית. כל הגישה שלה היתה כשל איש מדע מנוסה. זכות גדולה נפלה בחלקנו לעבוד במחיצתה וליהנות מטוב לבה ויושרה, מהאינטליגנציה שלה, שהיתה מעל ומעבר, פשוט משהו נדיר. אעשה הכול כדי שעבודתה המדעית תסוכם, תצא לאור ותזכה להכרה בעולם המדע, וכך נישא את פרי סמלה". בסיימה את לימודיה, בשנת 1988, חזרה מירי לשירות הצבאי בדרגת קצינת מטה אקדמאית (קמ"א). ביום י"ב בחשוון תשמ"ט (22.10.1988) נפלה בעת מילוי תפקידה והובאה לקבורה בבית-העלמין הצבאי בנהריה. השאירה אחריה הורים, שלוש אחיות – נורית, ניבה ומורן ואח – אבישי. באוניברסיטה העברית הונצח זכרה במעבדות ציפויים, שנקראו על שמה. כמו-כן נחנכה מעבדת ציפויים על שמה גם ביחידה הצבאית. אוהביה ומוקירי זכרה הקדישו לה חוברת זיכרונות שנארגו בה שירים וסיפורים, מכתבים והגיגים שנכתבו עליה ועל ידה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כותב מפקד היחידה: "מירי היתה יוצאת דופן בכשרונה, צנועה ונעימת הליכות. מוכנה לכל משימה בחריצות רבה, תוך כדי גילוי רגישות לזולת".
