fbpx
סדן (נפחא), ישראל משולם

סדן (נפחא), ישראל משולם


בן שולמית ושלמה. נולד ביום י"ח באדר א' תשכ"ה (17.2.1965) בירושלים. ישראל היה דור שמיני בארץ והוריו חברי המחתרות לפני קום המדינה. משפחתו למודת סבל ושכול. הוא נולד תינוק יפה תואר, מלא חיים ואור. את שנות לימודיו עשה בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי בית כרם, והמשיך בתיכון העירוני ע"ש רנה קסין בירושלים. בהיותו נער, היה פעיל בתנועת הצופים, עבר קורס יסודי במד"א והוסמך להגיש עזרה ראשונה, התנדב למשמר האזרחי. הוא היה נגן חצוצרה בתזמורת הנוער העירונית. קרא ספרים רבים, עסק בציור ובפיסול וכן במלאכת מחשבת בעץ. עבר קורסים רבים לטיפוח כושרו הגופני בג'ודו ובקארטה והתאמן בריצות ארוכות ובטיפוס הרים. חובב טבע ובעלי חיים היה. ישראל ריכז סביבו חברים רבים ואירגן למענם טיולים, מחנאות, והכרת הארץ. הוא גדל וצמח לתפארת, גבוה, רחב כתפים, חזק, יפהפה, קורן כולו טוב לב וענווה, חברותי וחייכן, ואהוב על כל חבריו הרבים. מי שנפגש בו, אהבו ממבט ראשון. שוחר שלום רציני, חושב, בעל שאר רוח ואמונה עמוקה. ישראל התעניין בשאלת הנצח ובראש דאגותיו עתידו של עם ישראל ובעיות ביטחון המדינה המוקפת אויבים. הוא חשב רבות באיזה דרך יוכל לתרום לעם ולמדינה. בתחילת אוגוסט 1983 גויס ישראל לצה"ל ושובץ לאחת היחידות המובחרות בחטיבת גבעתי. הוא השתתף במירוץ ממטולה עד אילת, בסיורים ובמארבים רבים. זמן קצר לפני סיום השירות הצבאי נרשם ללימודים באוניברסיטה והתקבל לפקולטה לרפואה. הוא תיכנן להתחיל את לימודיו בתום שירותו. במהלך שירותו הממושך בלבנון נפגעו פעמיים שריוניות שבהן פיטרל. באחת הפעמים נפגע אף בברכו, אך לא סיפר לאיש, מתוך חשש להורדת הפרופיל הרפואי. ביום כ"ח באדר א' תשמ"ו (8.3.1986) נפל בקרב בלבנון. הקרב התנהל בחצות הלילה באזור הביטחון בלבנון במארב נגד מחבלים שניסו לחדור לישראל כדי לפגוע באזרחיה. בעירנותו זיהה ישראל את המחבלים ודיווח למפקד. במהלך ההסתערות חש לעזרת סגן מפקד הכוח וחיסל בצרור המא"ג שלו מחבל שנאבק עימו בקרב פנים-אל-פנים. בהמשך הקרב השליך מחבל אחר רימון מבין השיחים וישראל נפגע ונהרג. הוא הובא לקבורה בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים, ועל-פי בקשת ההורים השכולים נטמן בחלקת הקברים של חללי תש"ח, סמוך לקבר דודו. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים – אריה, משה וארז ואחות – נחמה. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "די אם נביט בהתנהגותו של ישראל במהלך הפעולה, על-מנת שנוכל ללמוד על אופיו וכישוריו, שבאו לידי ביטוי לא רק באירוע זה, אלא גם בחיי היום-יום בשיגרה. במסירותו הרבה, בדבקותו במטרה, באחוות הלוחמים, ובנכונותו לעזור תמיד לחבריו, גם אם סיכן את חייו. בשם היחידה, אני מביע צער עמוק, וביחד ננציח את זכרו". שר הביטחון שלח איגרת, שבה הביע את השתתפותו בצער המשפחה

דילוג לתוכן