סדן, מוטלה

מוטלה (מוטי), בן זהבה וזליג, נולד בט"ו בניסן תש"ו (17.4.1946) בקבוץ בית-זרע אשר בעמק הירדן. ילדותו ונעוריו עברו עליו בקבוץ ובעמק אותו כה אהב. לאחר סיום לימודיו התיכוניים במוסד החינוכי בקבוצו גויס מוטלה לצה"ל במחצית אוגוסט 1964. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורסים שונים, ביניהם: קורס מ"כים חי"ר וקורס צניחה. את שירותו הצבאי עשה מוטלה בצנחנים מתוך גאוות השתייכות ליחידה. בתום שירותו הסדיר, בסוף 1966, חזר למשק. בתקופה הראשונה שלאחר השחרור עבד בענף הבננות והתמסר למשחק הכדור-עף. כעבור כחצי שנה נקרא למלחמת ששת הימים. מוטלה נלחם בקרבות דרבשיה וג'לבינה. עד היום מתהלך ספור בין הצנחנים על מעללי מוטי בקרבות אלה. בשנת 1969 הסב מקצועו והיה נהג סמיטריילר. עם זאת מצא זמן להגשים אהבתו הגדולה – ספורט הכדור-עף כשחקן קבוע בקבוצת "הפועל" בית-זרע, שלימים טיפסה בסולם הליגות והגיעה לצמרת ענף הכדור-עף בארץ כשמוטלה נמנה עם שחקניה. לאחר מספר שנות רווקות עליזות נשא את גליה והחל להקים את משפחתו. בסוף 1970 נולד למוטלה בן – עדי "תכשיט" קרא לבנו בכורו. כעבור שנה ומחצה נולד בנו השני – אופיר קראו מוטלה על שם המקום ממנו הביא שלמה המלך אוצרות ועדיים לבנין בית-המקדש. מוטלה הרשים כל רואהו בהופעתו מלאת האון – גבוה וחסון, "הר-אדם". כל כולו המשך ועתיד היה. במחיצתו לא יכולת שלא להיסחף בשמחת החיים ובאהבת היקום. איש העבודה שאהב את החיים בכל מאודו ובכל גודלו, כל דבר שחי, בעוצמה חי אותו, את המשפחה שכה אהב, גאה על הקן החם שהקים, את הארץ על פינות החמד שבה, את הכדור-עף, את הוויכוחים האין סופיים על נושאים קרובים ללב. אהב "לעשות חיים", לשמוח ואף להשתולל, את "השטויות" ולעתים אף להרגיז. רצה לזעוק כביכול את קיומו לטוב ולרע. אך בתוך כל זה בצבץ תמיד חיוך וטפיחת יד על הכתף, לב טוב שמוכן לעזור ובית פתוח לידידיו. מי שניסה להתקרב אל מוטלה והצליח בכך גילה את פינותיו הנסתרות, את הרובד הסמוי, הרומז סוד באישיותו. אדם מלא רוך, רגיש וער ליפי הטבע, לאנשים, אוהב שירה וספר. ומעל הכל בעל רצון עז להבנה ולרעות, רעות שהיא מעבר לשיפוט ולביקורת. בהקשר לכך היה אומר …"חייה ותן לחיות…" מוטלה נשען על הכוח כי הוא היה מעוז ומגן לנפשו הרגישה. וכך כותבת ידידה: …"היו לך פינות מוטלה, שלא גילית משום מה ורק מי שעבר את מחסום הכוח והגודל והשתפשף חזק בזויותיך הצליח להיפגש איתן. לא כל אחד ניסה ולא תמיד ולא לכל אחד נתת…" כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס מוטלה ויצא עם יחידתו לרמת-הגולן. לאחר הפריצה אל מעבר לקו הסגול, בלילה שבין ה11- ל12- בחודש אוקטובר 1973, בעת אבטחת חניון טנקים בצומת "יאיר" אשר בציר "אמריקה" במובלעת, נורתה פצצת בזוקה לעבר זחל"ם המג"ד והחטיאה. כל החיילים ירדו מהרכב פרט למקלענים ומוטלה ביניהם… אז נורתה פצצה שנייה אשר פגעה בו ישירות. מוטלה הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקבוצו בית-זרע אשר בעמק-הירדן.