סגל, עמיהוד (עמי)

בן שרה ואפרים, נולד ביום ט"ו באדר תר"ץ (15.3.1930) במושבה ביתניה שבגליל התחתון. בהיותו בן שנתיים עברה המשפחה לכפר יהושע ומאז ועד יום צאתו לנגב הרחוק, להגנה ולקרב, לא יצא את ביתו וכפרו אלא לעתים רחוקות, לטיול או לתפקיד. למד שם בגן ואחר-כך בבית-הספר, כשהוא מתפתח לילד בריא, מוכשר וחביב. בהיותו בן 16 סיים והמשיך ללמוד בזמנו הפנוי מעבודת המשק. הוא החל לעבוד במשק בגיל צעיר והצטיין בעבודה. בן 16 נעשתה כבר כל עבודת הפלחה במשק על-ידיו. מנעוריו היה חבר פלוגת ה"הגנה" המקומית, עבר את האימונים בהצלחה, הצטיין בספורט והיה חביב על חבריו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, השתתף בכל פעולות הקרב וההגנה של העמק וצפון הארץ ונטל חלק בהגנת משמר העמק. אחרי הדיפת הערבים שהה במקום עם אנשי מחלקתו כשבוע ימים בעבודת שמירה וביצורים. משם נשלח הביתה לחופשה קצרה וחזר לבסיסו בנווה יעקב (ולדהיים). משם היו יוצאים לילה-לילה לפעולות-קרב שונות, חבלה, פיצוץ גשרים, ומארבים משפרעם עד מגידו. במשך כל הזמן הזה שאף להצטרף לחטיבת "יפתח" שבפלמ"ח, שבה שירת גם חברו ומדריכו. ב-15.5.1948, יום הכרזת המדינה, הצליח לקבל שחרור מיחידתו כדי להצטרף לגדוד הפלמ"ח שחנה בנגב. הפצצות המצרים על תל-אביב וקשיי התחבורה לנגב באותם הימים, הפריעו לו בדרכו אולם בכוחו וביוזמתו התגבר על כל מכשול והגיע אל יחידתו בניר עם, שם נפגש עם חבריו למושב, ומסר להם דרישת-שלום מביתם ומן הנעשה בארץ. למחרת בבוקר הופצץ מחנה "מקורות", שבו חנתה יחידתו של עמיהוד, הפצצה כבדה ובה נהרג מרסיס פצצה ביום י' באייר תש"ח (19.5.1948). נקבר בניר עם. ביום כ"ה בכסלו תשי"א (4.12.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר יהושע.