סגל, עודד

בן רפאל וצופיה. נולד ביום ו' בתשרי תש"ט (9.10.1948) בטבריה. כשהגיע לגיל-הלימודים למד בבית-הספר "אגרון" בקרית-היובל שבירושלים ואחרי סיימו את לימודיו שם למד בבית-הספר התיכון החקלאי "הכפר הירוק". השתייך ל"התנועה המאוחדת". כן נטה למשחקי ספורט. היה צנוע, עניו, ישר-דרך וטוב לב ואהב לעזור לחבריו. אהבת הזולת וההימנעות מבקשת טובת-הנאה ממישהו מעידות על עדינות-נפשו. בספטמבר 1966 גויס לצה"ל ופניו לנח"ל מוצנח. בת-שחוקו הנלבבת ריחפה תמיד על שפתיו. לא היה בו שמץ של יהירות או התנשאות והוא מילא תפקיד שנראה נעלה בחייו כאילו נוצר בשבילו: תפקיד הפרחת-השממה והגנת- המולדת. בכל רצינותו שיקע את עצמו במילוי המשימה הכפולה. דאגות המשק ובעיותיו התחילו למלא את חייו תוכן. עודד לא חשש מפני העתיד ותכניותיו התבססו על רצונו ויכלתו לעזור ולשתף פעולה במשק הזקוק לידיים מאומנות של בוגר בית-ספר חקלאי ושל איש צבא. הוא היה חייל מסור שהוכיח את כוח-רצונו העז והשתדל לבצע הכל הראוי. אך עוד הוא בשירות-חובה נתקל בחוליית חבלנים של האויב ונפצע. הגן על חיי חבריו בפגעו בחבלנים וגם בהיותו פצוע קשה לא הסכים לעלות על אלונקה לאחר שהצליח לפנות את עצמו אחורנית, כאשר מצאוהו, כי אמר שאחרים זקוקים לאלונקה זו עוד יותר, אך הוא נאלץ להישמע – ובדרך לבית-החולים מת מפצעיו. זה היה ביום כ"ו באלול תשכ"ח (19.9.1968). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. חוברת לזכרו הנושאת את שמו הוצאה אחרי נפלו.