סגל, מיכאל (מרק)

בן מלכה ושלמה, נולד ביום ז' באדר תרע"ב (25.2.1912) בעיר פשמישל, גליציה, פולין, למשפחה חסידית ענייה. הוא למד ב"חדרים" ובבית-ספר יסודי פולני ועזר להוריו בחנותם הקטנה, אך שאף לחרוג מאותם חיים אפורים ומצא את דרכו לקן "השומר הצעיר". הוריו התנגדו נמרצות לדרכו זו, אולם הוא ידע לעמוד בתוקף על דעתו. במאבק קשה על קיומו ובמתן שיעורים פרטיים סיים בית-ספר למסחר ואם כי נמצא מוכשר להמשיך בלימודים גבוהים, ואף הוצעה לו משרה גבוהה, נענה לצו התנועה ופנה לדרך ההגשמה ולהכשרה. אחרי שלמד זמן-מה את מלאכת הנגרות יצא לארגן פלוגת-הכשרה בעיר דרוהוביץ. הוא היה הראשון שהצליח להתקבל לעבודה בבתי-הזיקוק והפועלים הוותיקים ראו בו אחד משלהם. כעבור זמן קצר היה לעוזר ומדריך לחברים שבאו אחריו, והללו נענו בהבנה לדרישותיו הקפדניות להתמסר בכל הכוחות לעבודה הקשה, שכן כך עשה זאת גם הוא עצמו, ובהתנהגותו שיכנע אותם כי לבני-תפנוקים שכמותם זוהי הדרך להסתגל לעבודה ממש, כפי שתהא דרושה בארץ. כשעלה ארצה בחודש מרס 1936 הוטלה עליו עבודת האפייה במחנה הפלוגה בגן שמואל. משעברה הפלוגה לנתניה והקימה שם מאפיה, הוטל עליו, כמומחה במקצוע, לנהל אותה ולעבוד בה בלילות, הרחק ממחנה הפלוגה, ולצערו הרב נבצר ממנו להשתתף בערבים בשיחות ובגיבושים הרעיוניים של הפלוגה. כשעלתה חבורתו להתיישב ביד מרדכי, נאלץ מיכאל להישאר עוד זמן רב בקרב עובדי המאפייה בנתניה, ששימשה מקור-הכנסה חשוב לקיבוץ בשנותיו הראשונות. בשהותו בנתניה היה חבר פעיל בלשכת-העבודה של העיר. כשעבר סוף-סוף לקיבוץ הוטלו עליו שם תפקידים רבים, והוא מילא אותם במסירות ובכשרון בזה אחר זה: סידור עבודה, מזכירות הקיבוץ, ריכוז המשק וריכוז ועדת-החינוך וועדת התרבות. לבסוף, כשנוסד העיתון "על המשמר", נקרא מרק להיות מראשוני עובדיו. בקיבוץ נשא אישה ובמרוצת השנים נולדו להם בן ובת. הוא הוסיף לקיים במסירות כל תפקיד והיה כאח בוגר לחברים חדשים שמצאו בו סעד נפשי. בתקופת מלחמת-העצמאות השתתף בהגנת המקום, תחילה מפני הכנופיות הערביות ואחר-כך מול הצבא המצרי הסדיר. נפל מפגיעת פגז בעמדתו ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ביד מרדכי.