סגל, יצחק

יצחק, בן צילה ויעקב, נולד ביום ד' בסיון תשי"ד (5.6.1954) ברחובות. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי על-שם בן-צבי ובבית-הספר התיכון "עמל" ברחובות, במגמה של חשמלאות תעשייה. הוא היה תלמיד חרוץ והשקיע מרץ רב בלימודים ובעבודה במקצוע החשמל. עלם נאה היה, זקוף קומה, טוב לב ומוכן תמיד לעזור לזולת. מעולם לא חסך זמן או מאמץ כדי לסייע לכל אדם שנזקק לעזרתו. יצחק גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות נשלח לבית-הספר לשריון, שם השתלם בקורסים שונים והוכשר כנהג טנק. בתום תקופת ההכשרה נשלח לחטיבת שריון בסיני ושירת שם כנהג טנק. הוא היה חייל טוב, אחראי ומסור לתפקידו. בזכות אופיו הטוב ומזגו הנוח התחבב על כל חבריו ועל מפקדיו ביחידה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה איציק עם יחידתו בסיני. לאחר התארגנות חפוזה יצאה היחידה לאזור הקרבות כדי לנסות לבלום את כוחות האויב, שצלחו את התעלה. לאחר שעות רבות של התקדמות מהירה בין שריקות והתפוצצויות של פגזים, ולאחר לחימה עיקשת ועקובה מדם, שניהלה יחידתו עם חיילי האויב בגזרה הדרומית של תעלת סואץ, נפגע הטנק שלו על-ידי טיל סאגר באזור תא הנהג והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברחובות. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם יצחק נפל במערכה בעת מילוי תפקידו, בגזרה הדרומית של התעלה, ביום הכיפורים, י"א בתשרי תשל"ד (6.10.1973). יצחק ז"ל שירת כנהג ביחידתי והיה לוחם אמיץ ושריונאי מעולה עד יומו האחרון, בעת שנפל במערכה הכבדה". משפחתו של יצחק תרמה סכום כסף להוצאת ספר זיכרון לחללי הגדוד, אשר בו שירת בנם.