סגל, גדעון
בן אליהו וחנה. נולד ביום ה' בניסן תש"ד (29.3.1944) בקבוצת ניר-עם. הוא היה הבן הראשון במשק לאחר עליית חבריו על הקרקע. כשמלאו לו שלוש שנים ומחצה עברה המשפחה לגדרה ושם גדל והתחנך עד שסיים את בית-הספר היסודי. בגדרה פעל במסגרת תנועת "מכבי" אך כאשר סיים את בית-הספר שם נכנס לבית-הספר הימי "מבואות ים" שבמכמורת. אף כי גדל הרחק מן הים מצא עניין רב בו והתלהב ממנו. בהיותו תלמיד בבית-הספר "מבואות ים" בלט בתכונותיו כנער נוח לחברה; הוא אירגן ושימש רכז של חברת-הנוער באותו בית-ספר. אך בעיקר יש לציין את רצונו להתקשר עם הים כי את עתידו ראה קשור בים. גישה מיוחדת היתה לו לתיאטרון, אשר בו ביקר לעתים קרובות מילדותו, והוא נתרשם במיוחד בדרמות או מנושאים קלסיים. גם ספר טוב היה חפץ המצוי תמיד בידו, כי זמן רב היה מקדיש לקריאה. בשנים האחרונות לחייו התכונן להמשיך בלימודים והקדיש הרבה מזמנו הפנוי להכנה לקראת בחינות- הבגרות; הוא עמד בחלק גדול מבחינות אלו לפני נסיעתו לאנגליה כדי להצטרף לצוות "דקר". בין שאר ספרים שבהם התעמק והתעניין היו ספרים על נושאי-ים וגדעון השתדל להרחיב את אופקיו בכל הקשור בהם. באוקטובר 1961 גויס לצה"ל לחיל-הים ובהיותו בשירות זה כאיש-קבע עבר קורס-חובלים וראה בחיל-הים את עתידו. לכן גם התנדב לצוללות בהיגמר קורס- החובלים. בכל זאת התכונן לגמור את בחינות-הבגרות ולהמשיך בלימודים באוניברסיטה. המטרה היתה לחזור לחיל-הים עם סיום הלימודים. בזמן שירות-הקבע שלו (שלוש שנים ועשרה חדשים) היה יעיל ומסור לתפקידו ושימש קצין טורפדו והגיע לדרגת סגן. מעניין לציין כי את חוויותיו היה מעלה בכתב: עוד בהיותו ילד כתב בעתון בית-הספר היסודי ולאחר-מכן היה שותף פעיל ב"מבואות ים" בפירסומי- החניכים. בהיותו בחוץ- לארץ כתב כמה דברים. בגמרו את קורס החובלים ובהפלגתו הראשונה כאיש-צוללת פורסם מאמר שלו (בחוברת "מערכות ים" לזכר צוות-"דקר" פורסם אותו מאמר מחדש). לפי דברי משפחות אנשי-"דקר" היה גדעון גם אחראי לעתון-הקיר שהוצא על-ידי צוות הצוללת בימי שהותה באנגליה ובדקר בשובה לארץ. אולם בהיות הצוללת בדרכה זו, בנתיב-הים שבין גיברלטר לחיפה, נותק הקשר עמה ושוב לא נתחדש; זה היה ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968) – והרבנות הצבאית הראשית קבעה כי תאריך-פטירתו של גדעון, בשעת מילוי תפקידו יחד עם השאר, הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968). כיון שגדעון נמנה עם חברי הצוות הנעדרים הוצבה לו מצבת זיכרון בתוך האנדרטה לזכר אנשי-"דקר" בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. דברים עליו נכתבו בספרו של ערן שורר "ששה ימים ב'דקר'". מפקד חיל-הים, במכתב-התנחומים למשפחה, כתב בין השאר כי הוא היה קצין טורפדו מוכשר ושקדן שסיגל את מקצועו בכישרון ובמהירות. ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999), בתום שנים של חיפושים, נמצאה הצוללת אח"י "דקר" על קרקעית הים התיכון, בעומק 2900 מ' בנתיב הפלגתה המתוכנן ובמרחק 250 מייל מנמל חיפה. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.
