סגל, אליעזר

בן שושנה ושלמה, נולד ביום ט"ו בשבט תר"ס (15.1.1900) במשמר הירדן. למרות תנאי הזמן המקום קנה לו השכלה תיכונית ומלבד עברית צחה ידע גם ערבית, אנגלית וצרפתית. היו לו סיכויים להסתדר ולחיות חיים נוחים יותר מחוץ למושבה, אך הוא קשר את גורלו בגורל משמר הירדן. אליעזר היה חקלאי ונרתם מנעוריו לעבודות למען הציבור. תחילה היה חבר ועד המושבה ואחר זמן קצר קיבל על עצמו את הנהלת כל ענייני המקום, הן כראש הוועד הכללי והן כחבר ועדת התרבות ותפקידים אחרים. הוא האמין כי המושבה עוד תשגשג ותפרח והחדיר ללב אנשי משמר הירדן את הכרת הייעוד הכרוך בסבל של מושבת-ספר. היה מלא חדוות- חיים, איש-רעים שביתו פתוח לכל. את רוב זמנו הקדיש לזולת. היה מוותיקי ה"הגנה" בארץ, השתתף במנגנון ה"הגנה" במושבתו ובאזור הגליל והיה חבר ועד הביטחון הגושי בגליל העליון. כשפרצה מלחמת-העצמאות היתה משמר הירדן, בגלל מצבה הגיאוגרפי והטופוגרפי ומיעוט אנשיה – מקום-תורפה. המקום שימש קו-הגנה חיצוני ותושביו לא גויסו לצבא אלא הגנו על מושבתם. אליעזר נטל על עצמו תפקידים אחראיים בפעולות ובז לסכנה. ניצחונות הצבא והקמת המדינה שימשו לו פיצוי לסבלו. אליעזר נפל ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948), בעת ההתקפה הסורית שבה נכבשה משמר הירדן. ברגעים האחרונים לפני נפילת המושבה נפגע מכדור ומת מיד. השאיר אישה, רבקה, שלושה בנים ושתי בנות. אליעזר עמד לסיים את סידורו של חומר עשיר על תולדות משמר הירדן, שאמר לפרסמו בצורת ספר, אך עם חורבן המושבה אבדו כל רשימותיו, הרצאותיו וחיבוריו.