סגולי, מיה
בת יהודית ועזי. נולדה ביום כ"ז באב תשכ"ט (11.8.1969) בקיבוץ עין שמר. מיה למדה בבית-הספר היסודי בעין שמר והמשיכה בבית-הספר התיכון 'מבואות עירון', שם סיימה את לימודיה. היא היתה תלמידה טובה, ואף שלא ניסתה להתבלט, היו לה 'ראש טוב' וידיים טובות. בצעירותה ניגנה תקופה קצרה בפסנתר ולאחר-מכן החלה ללמוד מחול במכללה. נושא המחול התאים לה מאוד, הכול זרם בטבעיות, בקלילות וביצירתיות. על אף זאת, החליטה להפסיק את לימודי המחול. היו לה אוספים יפים, שגילתה בהם התעניינות רבה, כגון מפיות וגלויות בעלות ציורים יפים ביותר ומיוחדים, אשר עוררו עניין רב בקרב חבריה. כל מי שהכיר את מיה, הבחין מיד בכישוריה וחש שקיימת הרגשה של החטאה מסוימת, כאשר לא פעם היתה נוטשת את המערכה ומעדיפה את הנוחיות ואת השקט שסביבה. יחד עם זאת היתה מלאת שמחת חיים, בחורה ללא מעצורים, שופעת אנרגיה, לא 'עושה חשבון' לאיש. עושה את הטוב בעיניה ואינה מתחשבת ב'מה יאמרו הבריות'. בחורה של כיף, של בילויים שידעה להעניק הרבה אהבה. מיה היתה פגיעה ורגישה והיתה לה אוזן קשבת לכל מי שנקלע לצרה. כל שיחה איתה היתה מסתיימת בצחקוק נעים, שאי-אפשר היה שלא להידבק ממנו. באמצע ספטמבר 1987 גויסה מיה לצה"ל, עברה קורס מש"קיות תנאי שירות והמשיכה את שירותה בחיל החינוך בבסיסים שונים. המשך המסלול היה קורס קצינות, אך היא הביעה רצון להמשיך בתפקידה כמש"קית ת"ש ולא לצאת לקורס קצינות. היא המשיכה בתפקיד זה לאורך כל שירותה בצה"ל, לשביעות רצונם של מפקדיה ושל החיילים שנעזרו בעצתה ובטיפולה. ביום כ"ב באלול תשמ"ט (22.9.1989) נפלה בעת שירותה והובאה לקבורה בחלקה הצבאית בבית-העלמין עין-שמר. השאירה אחרי הורים, אחות – גליה ואח – רן. במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "גיליתי במיה אישיות נדירה, עם בגרות רבה, בעלת מוסר עבודה גבוה, אמינה, שאפשר לסמוך עליה. היא עשתה דברים רבים ביחידה, שתוצאותיהם היו בעלות משמעות רבה. הכרתי בחורה נפלאה, הבנתי מאיזה בית גידול באה אלינו כאשר נפגשתי בכם, ההורים. אנחנו נעשה הכל להנציח את זכרה". משפחתה וקיבוצה, עין שמר הוציאו לאור חוברת לזכרה ובה דברי חברים על דמותה.
