סבח, אורי

אורי, בן גונול וז'ק, נולד בשנת תשי"ד (1954), באיסטנבול שבתורכיה. בשנת 1968 עלה ארצה עם משפחתו, שהשתקעה בבת-ים. הוא החל ללמוד בבית-ספר יסודי בעיר הולדתו וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "דוד רזיאל" בהרצליה, שם חונך וגדל בפנימייה שליד בית-הספר. אחרי-כן המשיך ולמד בבית-הספר התיכון בכפר הנוער על-שם יוהנה ז'בוטינסקי בבאר-יעקב. אורי היה תלמיד מצטיין והגיע להישגים מעולים בלימודים. הוא הרבה לקרוא ספרים בתחומים שהתעניין בהם, ומתוך קריאה העשיר את ידיעותיו והרחיב את השכלתו. לעתים אף היה מדריך ומסייע לחבריו בפיתרון בעיות שלא יכלו להתגבר עליהן. אורי הגיע ארצה אחרי שהסתיימה מלחמת ששת הימים, אך מאז ומתמיד התעניין בהישגי צה"ל במלחמות ולמד רבות על צבא הגנה לישראל, על מבנהו ועל קורות מלחמותיו. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון עבד בבית-החרושת "פאר" בתל-אביב עד שגויס לצה"ל. אורי היה צעיר עליז ואוהב חיים, שידע להשרות סביבו אווירה טובה ונעימה ולהתחבב על כל מכריו וידידיו. בביתו היה מקור שמחה ואושר בזכות רוחו הטובה, גישתו האופטימית וכוחו הרב בשירה עליזה, בסיפורים משעשעים ובבדיחות. הוא היה אהוב על חבריו ועל מכריו ומקובל בכל חברה בזכות נכונותו לעזור תמיד לכל דורש. אורי גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות הוכשר לשמש כאיש צוות טנק ונשלח לשרת ביחידת שדה של חיל השריון בסיני. הוא שימש כטען-קשר וכתותחן בטנק, ביחידה שהגנה על קו המעוזים לאורך תעלת סואץ. תמיד מילא את תפקידו בדייקנות ובשלמות, היה חייל מסור ואהוד על חבריו ומקובל על מפקדיו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים יצאה יחידתו להשתתף בהדיפת הצבא המצרי, שחצה את התעלה. ביום הראשון ללחימה הצליחו אורי וחבריו לבלום כוחות שריון גדולים של האויב ומנעו את כניסתם לשטח סיני. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) נפגע אורי ונהרג בקרבות הבלימה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "בנכם אורי ז"ל שירת ביחידה בתפקיד טען-קשר בטנק. הוא היה אהוב על חבריו בזכות עליזותו הרבה וזכה לאמון מפקדיו בשל המסירות הרבה שגילה בתפקידו. ביום הכיפורים יצא צוותו יחד עם כל היחידה, לבלום ולהדוף את האויב. הטנק שלהם יצא לחלץ טנק אחר ששקע בבוץ, ואז נפגעו על-ידי טנק אויב ואורי נהרג".