סאסי, יעקב
יעקב, בן רחל וניסים, נולד ביום ל' בשבט תשי"ד (3.2.1954) בשובה. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "אסף" באשקלון ואחר-כך המשיך בלימודיו התיכוניים בבית-הספר "צח". לאחר שתי שנות לימוד נאלץ להפסיק את לימודיו כדי לעזור בפרנסת הבית במקום אביו, שמפאת מחלה נבצר ממנו לשאת בעול כלכלת המשפחה. יעקב, שראה עד כמה קשה המצב הכלכלי, עזב בצער גדול את בית-ספרו ויצא לעבוד. בתחילה עבד בבניין ואחר-כך נתקבל לעבודה בבית-החרושת "פזכים". הוא רצה ואהב ללמוד ותמיד ציפה לרגע שהמצב בבית ישתפר, ואז יוכל לחזור לספסל הלימודים. הוא היה נער טוב לב, צנוע ונחבא אל הכלים. כשחלתה אמו נטל על עצמו את כל עבודות הבית, החל בשטיפת הרצפות וברחיצת הכלים וכלה בעריכת הקניות לצורכי הבית. הוא נהג גם לעזור לאחיו ולאחיותיו בהכנת שיעורי הבית ובשינון לימודיהם. גם ביחסיו עם חבריו הצטיין יעקב בנכונות לעזור מרצונו הטוב, במסירות ובהבנה. הוא היה נער מסודר להפליא. מחברותיו וספריו היו תמיד נקיים ומסודרים בילקוטו. בכל חפציו שרר סדר וכל דבר היה מונח במקומו. הוא היה גם חובב ספורט. כבר בילדותו היה מארגן משחקי כדור בין חברי כיתתו ואף היה משתתף פעיל בהם. יעקב גויס לצה"ל בתחילת מאי 1972 והוצב לחיל ההנדסה. לאחר הטירונות עבר קורס מקצועי והיה לפלס בחיל. הוא היה חייל טוב, מסור ונאמן לתפקידו. תמיד ביצע את המוטל עליו בדייקנות ובשלמות. גם בצבא התחבב במהרה על אנשי יחידתו והיה אהוב ומקובל עליהם. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים יצאה יחידתו למלא את תפקידה בהקמת גשרים ואחזקתם בחזית תעלת סואץ. בעת הבנייה עמדה היחידה חשופה לאש תופת, ולא פעם היה כפשע בינו לבין המוות. במשך כל תקופת המלחמה דאג יעקב לכתוב לבני משפחתו ולהרגיעם, כדי שלא ידאגו לחינם. הוא גם נהג לטלפן בכל הזדמנות שנתנה לו. לאחר שוך הקרבות עסקה היחידה בתפקידים שוטפים בתחומה המקצועי. ביום כ"ב בכסלו תשל"ד (17.12.1973) בעת מילוי תפקידו בגדה המערבית של תעלת סואץ, באזור הקילומטר ה-101, עלה יעקב על מוקש ונהרג בהתפוצצות. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין באשקלון. השאיר אחריו הורים, שני אחים ושלוש אחיות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם שירת ביחידת הנדסה כפלס, וזכה להערכת חבריו ומפקדיו כחבר נאמן. הוא היה ידוע כחייל שקט וממושמע, בעל רצון חזק בעבודה, המקבל את כל המוטל עליו בשקט וברוח טובה". משפחתו תרמה ספר תורה ותשמישי קדושה לבית הכנסת באשקלון, להנצחת שמו של יעקב.
