בן זאידה וחאלד. עלם נולד בעספיא שעל הכרמל ביום 25.6.1975. הוא גדל והתחנך בעספיא, סיים בבית הספר המקומי "אורט רונסון" שתים-עשרה שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה. עלם היה ילד למופת, סיפרו הוריו, ממושמע, אוהב לעזור ומכבד את כל סובביו. מגיל צעיר הוא עזר להורים בבית, בעבודות החקלאיות ובגידול כבשים וכך התפתחה אהבתו הגדולה לבעלי חיים – לאורך השנים הוא גידל כלב, ציפורים ועוד. עלם גם ידע לצחוק וליהנות מהחיים עם חבריו הטובים, הוא אהב לטייל ומשבגר רכש ג'יפ והירבה לצאת לטיולי שטח. בטיולים הוא תמיד היה חמוש במצלמה, וחזר לביתו עם שפע של צילומים למזכרת. בתום לימודיו התיכוניים התגייס עלם לצה"ל. הוא שירת שירות מלא ביחידה הדרוזית, במסגרת השירות עבר בהצלחה קורס מפקדי כיתות, קורס סמלים וקורס קצינים. בתום שירות החובה המשיך עלם לשירות קבע במשטרת ישראל, משמר הגבול במחוז צפון. הוא הצטרף כקצין ליחידת הסיורים המשותפים של צה"ל והרשות הפלסטינית. בחודש אוקטובר 1998 הוקמה במחוז צפון של משמר הגבול יחידת אלון, יחידת בילוש מיוחדת, ועלם נבחר מבין מועמדים רבים לגיוס ליחידה זו. אחרי ששירת כשלוש שנים בהצלחה הוא עבר קורס השלמה חילית וסיים אותו ב-12.10.2001 בהצטיינות, קיבל דרגת מפקח והמשיך לשרת בפיקוד יחידת אלון. עלם מצא בתפקידו אתגרים חדשים ואחריות רבה, מילא אותו בהצלחה והכול ניבאו לו עתיד מזהיר בשורות המשטרה. חברים מיחידת אלון תיארו את עלם: "היית הדמות שתמיד ובכל צרה ידענו למצוא אותך. אתה עזרת, נתת ותרמת בלב אמיץ, אהבת את החיים וידעת לנצל כל רגע בחיים. היית אהוב, טוב לב ובעל תכונות מיוחדות, כך שגרמת לכל המכיר אותך להתאהב בך … הצלחת לקרב אנשים במשפט אחד, בכוס קפה, בשיחה קצרה. היית חבר אמיתי … כולם רצו את קרבתך, את חברותך ואני יכול להבין כל אחד מהם". פקד סלמאן, שהיה מפקדו הישיר של עלם, תיאר: "במשך השירות ביחידה הספקתי להכיר את עלם ועד כמה היה יחיד במינו. בתקופה זו למדתי להעריכו ולאהבו בשל תכונותיו האישיות. עלם בלט ביושרו, בהגינותו ובנכונותו לעזור ולסייע לזולת בכל עת ובכל תחום. היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד. עלם היה נבון, שאפתן והחלטי שביקש לנצל את כישוריו כדי להתקדם. הוא נודע כשוטר למופת. בשל מהימנותו ומקצועיותו הרבה מונה למפקד צוות ביחידה, תפקיד אשר מילא בהצטיינות". סיפר סגן-ניצב עיסאם, מפקדה הראשון של יחידת אלון: "מתחילת דרכו עלם הוכיח כי הוא בעל יכולת ואיכות ברמה גבוהה. הוא חש בהצטרפותו ליחידה מיוחדת כאתגר אישי וכי מוטלת עליו אחריות כבדה מאוד, באופן קבוע ניסה להחדיר בלוחמיו את המורל ואת המוטיבציה והפוטנציאל לשרוד ולהתמודד מול משימות קשות ומסובכות. עלם ידע להתמודד מול מפקדים קשוחים וקשים, לא ויתר על עקרונות הדאגה לפקוד, דאג לגבות אותם לאורך זמן והיה נוטל עליו את כל האחריות. עלם לא ויתר על משמעת חזקה ולא ויתר על התמקצעות, נחישות ועקשנות בביצוע המשימות. בכל שלב של ביצוע הקפיד להחדיר את המיטב בכדי להגיע להישגים מרשימים ובולטים, וכך הוא עשה לאורך זמן. יחידת אלון התחילה כיחידת בילוש ומודיעין אך עם הזמן התמקצעה במשימות מורכבות ומסובכות עם רגישות עליונה מול גורמי המודיעין השונים בצפון הארץ. עלם היה מבין אלה שבלטו בתכנון ובביצוע המשימות על הצד הטוב ביותר עם התוצאות המרשימות ביותר. עלם הוביל מהלכים של ביצוע משימות מיוחדות שלא הכרנו ביחידות אחרות, קצין שהוכיח את עצמו לאורך כל הדרך, הצטיין כלוחם וכקצין בביצוע מושלם וללא תקלות … הוביל את הצוות שפקד עליו להישגים מאוד מרשימים, פשוט לוחם לתפארת מדינת ישראל". במחצית שנת 2001 נפטר אחיו הבכור של עלם, מוהנא, ולמרות שפע עיסוקיו עלם תמיד מצא זמן לעזור לגיסתו ולאחייניותיו ככל שנדרש. עלם נפל בעת מילוי תפקידו ביום 25.10.2001, במהלך תרגיל ביחידה. בן עשרים ושש בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעספיא. הותיר הורים, שני אחים – סלים ונסר, שתי אחיות – ראג'דה ומהא, וארוסה. עלם הועלה אחרי נפילתו לדרגת פקד. על מצבתו של עלם כתבו אוהביו: "יהי זכרך חקוק בלבנו לעולם כבן, אח, חבר ואדם שדואג לכולם." אוהביו של עלם הפיקו ספר זיכרון, בו כתבו רבים דברי פרידה וזיכרונות מעלם שהכירו. הספר במלואו מופיע באתר "גלעד" של משטרת ישראל. ספדה לעלם ע'זאלה, ארוסתו: "קשה, כל כך קשה לי לדמיין כיצד חיי ממשיכים בלעדיך אהוב יקר שלי. ללא החיוך השובה שלך, ללא שמחת החיים, ללא החלומות המשותפים וללא האושר שהבאת לחיי. מעולם לא דמיינתי את עצמי מתאהבת כך במישהו, בקלות ובמהירות מדהימה שכזו, אך באישיותך המופלאה היית עבורי כקוסם, עד כדי כך שאיני יודעת מה חזק יותר – אהבתי אליך או הערצתי לכישוריך! הדהמת אותי בכל יום מחדש ביכולת ההקרבה שלך, ברגישות שלך, באהבתך. אני מדמיינת אותך כה קשוח, אמיץ ונחוש במהלך מילוי משימותיך. ואלי – תמיד היית כה רגיש, עדין, מצטנע ואוהב. בכל בוקר מאז נעלמת, אהובי, אני זועקת לים שכה אהבת, קוראת לגלים שיחזירו אותך, אך יודעת אני שקריאותי הן לשווא … עלם אהובי – אני מרגישה כאילו בגלגול הזה הייתה לך שליחות, היה לך ייעוד שמילאת אותו בנאמנות ובדבקות. עתה כשהשליחות הזו תמה נשאר לי לקוות שתקצור את פירותיה בגלגול הבא. ולי עלם יקירי נשאר חלל גדול. נעלמת כך פתאום, בלי שלום ולהתראות – בדיוק כפי שהיית מגיע לביתנו בפתאומיות, ללא הודעות והתראות. תהום עמוקה נפערה, ודבר לא ימלא אותה. חושבת עליך תמיד, אוהבת אותך לעד". כתבה לינדה, גיסתו של עלם: "עלם. השארת לנו רק זיכרונות שמילאת אותם בחיוך כל כך יפה ואופטימי. תמיד אהבת צחוק, וחוכמת חיים תמיד ידעת. היית אח מסור למשפחה, חבר מעריך לכולם וגיס אוהב ועוזר. תמיד אהבת לתת ולא חיכית לקבל, תמיד עזרת לאחרים ולא חיכית לעזרה מאחרים. האהבה שהענקת לנו היא חמה ולא נשכחת לעולם. אתה תישאר בחלומות ובזיכרונות שלנו, בכאב ובשמחה ובכל מצב שיהיה, אנחנו נזכור, תמיד נזכור. הדלקת מנורה שלא תכבה, האור הוא בעצם החיוך שלך". ספד בן דודו של עלם, עאקף: "ים של אהבה, ים של הקרבה, הדאגות למשפחה להורים ולאחים, לאלמנת אחיך ובנותיה, הכול לקחת ללבך הגדול, הלב של המשפחה. אותו לב שבגד בך וקרס תחת עומס האהבה הגדול שהפעלת עליו. בן דוד יקר, כמה שהמשפחה חייבת לך, וכמה שרצינו להחזיר לך יותר ממה שמגיע לך, אך האל רצה שלעולם נשאר חייבים לך … בן דוד, אני מתחייב לך בשם המשפחה שזכרך הטוב והכבוד הגדול שהבאת לנו ייחרט בלבנו. ותכונותיך הטובות יקשטו את ספר מורשתנו באותיות תהילה. שמך היה עלם ועלם זה דגל. עלם סאבא דגל המשפחה, כך נזכור את שמך". כתב מפקדו של עלם, רב-פקד אמיר: "עלם. כבן לעדה הדרוזית אשר כרתה ברית דמים עם החברה הישראלית ייצגת את הברית הזו במלואה, שימשת דוגמה ומופת. דאגת לפקודיך ללא משוא פנים, הרגשת שייך ותמיד נתת הרגשה של שייכות לאחרים, שווים בין שווים, ועשית זאת בגאווה, בכבוד, בערכים ובנורמות אשר עליהם חונכת בבית הוריך. החברה הדרוזית איבדה את אחד מבניה הטובים והמוצלחים ביותר, כמו שנאמר 'הטוב שבטובים', אך אל לה להרכין ראש, שכן בזכותך יכולה החברה הדרוזית להיות גאה שכאלו הם בניה. עלם. יש עוד כל כך הרבה לכתוב ולספר, שכן מעלותיך רבות כל כך. ניתן לספר על צחוקיך ובדיחותיך שתמיד היו שגורים בפיך, על מקצועיותך כקצין ראשון במעלה, על טוב לבך ואהבתך לחיות ולאנשים, על יכולתך לעזור למכריך ובעיקר לאלו שזה עתה פגשת, וניתן להוסיף עוד ועוד. אך לצערי צריך לסיים וברצוני לסיים במילות השיר שמבטאות את תחושתי בצורה הטובה ביותר: 'לנצח אחי אזכור אותך תמיד כי בסוף עוד ניפגש אתה יודע'." בחודש מאי 2016, לקראת יום הזיכרון, התראיינה ראג'דה אחותו של עלם ל"פורטל הכרמל" וסיפרה על חיי המשפחה: "החיים שלנו ממשיכים כאשר הכול סובב סביב עלם ומותו. אנחנו מזכירים אותו המון, בכל ארוחה ובכל חג. אפילו האנשים מסביב אומרים לנו איך אתם מזכירים אותו כל הזמן. את עלם לא יכולים לשכוח לרגע, הוא נמצא איתנו בכל רגע, בכל מקום … כל הזמן מנציחים את שמו, מספר חברים של עלם אפילו קראו לילדים שלהם על שמו של עלם. חברו הטוב עמית ברק שנמצא בקשר תמידי עם ההורים שלי קרא לבת שלו עלמה על שם עלם, חבר טוב מעספיא קרא לבנו עלם, אחד הקצינים מיחידת אלון גם קרא לבנו עלם וגם אני שהייתי בהיריון כשעלם נפטר קראתי לבן על שמו של האח". בבית הספר "אורט רונסון" בעספיא, בו עלם למד, הוקמה אנדרטה לזכר התלמידים שנפלו ובהם עלם. בבית הספר מתקיים מדי שנה יום ספורט לזכרו, כאשר בתחרויות השונות משתתפים תלמידים ולוחמים מיחידות משמר הגבול. עלם מונצח באתר ההנצחה לחללי משמר הגבול בצומת עירון, באנדרטה לחללי המשטרה בקריית אתא ובאנדרטה המרכזית לנופלים בני העדה הדרוזית בעספיא. במחנה נטופה בצפון, בו הוא שירת, מונצח זכרו על קיר הכניסה למשרדים.
