נתנזון, יצחק (איזו)

בן רוזה והרש, נולד ביום י"ט בטבת תשי"ד (25.12.1953) בעיר יאסי שברומניה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשכ"ד. יצחק החל ללמוד בבית-ספר יסודי בעירו ברומניה, והמשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי ממלכתי ג' ברמת-השרון, שבה השתקעה משפחתו. הוא סיים את בית-הספר התיכון המקצועי על-שם רוטברג בעירו, במגמת מסגרות מכנית. יצחק גויס לצה"ל בתחילת מאי 1971 והתנדב לחטיבת גולני. בתקופת שירותו צורף לסיירת החטיבה ובמסגרתה לחם במלחמת יום הכיפורים. שירותו היה ללא דופי. במחצית מאי 1974 שוחרר יצחק מהשירות הסדיר והחל לעבוד כמסגר בתעשייה הצבאית. בפברואר 1976 נשא לאשה את אודט ולזוג נולדו שני בנים. יצחק היה בעל למופת ואב מסור, שדאג לכל צורכי המשפחה. חבריו הרבים זוכרים אותו בגין החיוך שהיה נסוך על פניו והעזרה שהיה מוכן להושיט לכל נזקק, אף בטרם הלה ביקש זאת. במסגרת שירות המילואים עבר קורס נהגי זחל"ם וכנהג נקרא לשירות המילואים האחרון שלו. ביום כ"ו בסיוון תש"ם (9.6.1980) נפל יצחק בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקריית-שאול. השאיר אחריו אשה ושני בנים, הורים ושלוש אחיות. במכתב התנחומים למשפחה כתב מפקדו בין היתר: "יצחק שרת ביחידתנו שלוש שנים. בתקופה זו התגלה יצחק כחבר וכידיד, כאדם המוכן לעזור ולסייע לחבריו בשעת צרה. יצחק היה תמיד עליז ובעל מוראל גבוה. דמותו תשאר בקרבנו כדמותו של אדם המוכן לעזור לזולת, בעל אישיות שמחה המשרה אווירה חיובית ונעימה".