בן ג'חלה ומשה, נולד ביום כ"ו בשבט תש"ג (1.2.1943) בעירק. בשנת 1950 עלתה משפחתו לארץ והשתקעה בקריית שמונה. בתחילה למד עזרא בבית-הספר היסודי בקריית שמונה, לאחר מכן עבר לטיפול "המחלקה לעליית הנוער" של הסוכנות היהודית. הוא המשיך את לימודיו בבית-הספר בדוברת, צורף לחברת הנוער "שיבולת" בקיבוץ תל-יוסף, שם התחנך, גדל, בנה ביתו ותרם תרומתו למשק ולחיי החברה. עם בואו לקיבוץ השתלב בו עזרא, התחיל לעבוד בגן הירק והשתדל להצטיין בעבודה, בלימודים ובפעילות חברתית. הוא היה נער כשרוני, התמיד בלימודיו והאזין בסקרנות לסיפורים על דור החלוצים בעמק יזרעאל. הוא למד על "השומר", על גדוד העבודה, וככל שלמד יותר התקשר לעבודת-האדמה ולחברה הקיבוצית. חמש שנים שהה עזרא בחבורת "שיבולת" בתל-יוסף, ובתקופה זו רכש לעצמו חברים והתבלט בכישוריו. הוא היה בין יוזמי ההתנדבות לגרעין נח"ל, וקיווה שהחברה תמשיך לשמור על הקשר ביניהם גם בתקופת השירות הצבאי. באוגוסט 1960 התגייס עזרא ליחידת נח"ל מוצנח, עבר קורסים אחדים ועלה לדרגת רב"ט. כשסיים את שירותו בצה"ל, היה עזרא היחיד בגרעינו שחזר לקיבוץ תל-יוסף, ובמלוא מרצו וכשרונותיו המגוונים התחיל לפעול בחיי החברה, והיה הרוח החיה בה. הוא הצטיין כשחקן כדורגל בקבוצה המקומית, והתמסר לתחום אומנותי שבו הצטיין – חוגים לריקודי- עם. הוא הדריך, רקד, הנחה, ארגן שירה בציבור וסחף אחריו את חברי המשק בכל אירוע, במשפחות, בחגים ובמועדים. עזרא יזם השתתפות בצעדות, וקבוצתו בלטה ברוחה התוססת, בשיריה ובריקודיה. עזרא היה רקדן בלהקה הייצוגית "שלום 88", והופיע איתה בארץ ובחוץ-לארץ. הוא היה בין מקימי "צוותא יזרעאל", עם להקת המחול שלה, הדריך והרקיד, כשהוא מדביק את חניכיו בהתלהבותו. בתקופת שירותו בחיל הצנחנים, הכיר עזרא תלמידה בסמינר לגננות בעמק יזרעאל, התחתן עימה והקים את ביתו בתל-יוסף. במרצו הרב הוא פעל גם בתחום המשקי, והיה בין מקימי קואופרטיב ההובלה "בית-שאן-חרוד". עזרא נהג במשאית סמיטריילר כבדה וסיפק דלק ליישובי העמק. על עבודתו זו הוא קיבל תעודת הצטיינות. בשנת 1976 אושרה בקשתו להעברה מיחידת הצנחנים ליחידת הובלה. כבעל ניסיון בנהיגת משאית כבדה בעבודתו האזרחית, הוצב עזרא ביחידת משאיות מובילות טנקים. בתקופה זו, הוא חדל להשתתף בלהקות המחול, כרקדן והתחיל להדריך חוגי מחול ושירה בעמק. בשלוש מלחמות לחם עזרא: במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים לחם בחיל הצנחנים, ובמלחמת שלום הגליל לחם כנהג רכב כבד. ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982), בתחילת המלחמה, הפציצו מטוסים את יחידתו בבקעת הלבנון. עזרא נפגע בהפצצה ונהרג. בן 39 שנים הוא היה במותו. ראש הממשלה מנחם בגין כתב לרעייתו אחרי מותו: "אישך הטוב מסר את נפשו על מטרה שאין צודקת ואצילה ממנה: להבטיח חיים ושלום לאיש, אשה וילד בישראל. שמו ינון לעד בתולדות האומה, דמותו תהיה למופת מדור לדור". שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו למשפחתו: "רב-טוראי עזרא נתן נתן את חייו למולדתו. הוא נפל מצפון לליביא בבקעת הלבנון. הוא היה חייל מצוין, וביצע את המוטל עליו בצורה טובה. הוא היה אהוב ומקובל על חבריו". מפקד יחידתו כתב עליו: "עזרא היה נהג טוב, ביצע את המוטל עליו בצורה טובה ביותר. הוא היה אהוב על כל חבריו ומפקדיו". עזרא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות בתל-יוסף. הוא הניח אחריו רעיה, שני בנים, בת, שלושה אחים ושלוש אחיות. קיבוצו הוציא לאור חוברת לזכרו.
