נתן, ישראל
בן שרה ודויד, נולד בחודש ניסן תר"ץ (1920) בווארשה, בירת פולין, ובשנת 1924 עלה עם הוריו ארצה. כאן למד תורה ביפו ובישיבת "חיי עולם" בירושלים, חזר לתל-אביב ולמד מלאכת ריפוד רהיטים ומכוניות ובאותו זמן היה חבר פעיל ב"בני-עקיבא". משבגר נשא אישה, פתח בית-מלאכה ועמד ברשות עצמו. חי תמיד על טהרת המסורת היהודית והמסירות לקודשי ישראל. מתוך אהבת-הבריות שלו ורצונו לעזור לזולת התנדב ל"מגן-דוד-אדום" וסיים קורס עזרה ראשונה. תוך כדי עשיית מלאכתו עקב בלב ונפש אחרי פעולות המחתרות לשחרור הארץ ולפתיחת שעריה לשארית הפליטה. בחורף תש"ח, עם פרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, השתתף בשמירה באזור-הספר של העיר בגבול יפו. משנפל גוש עציון שוב לא יכול לשבת בביתו בשלווה, וכשנפלה העיר העתיקה עזב את אישתו ושני ילדיו והתנדב. ישראל שירת באחד הגדודים של חטיבת "כרמלי", כנראה ביחידת רגמים. בעת מבצע "ברוש" לחיסול ראש-הגשר הסורי באזור משמר הירדן, היה בין הלוחמים במשלט חירבת ירדה. על משלט זה נערכו קרבות עזים והוא עבר מספר פעמים מיד ליד. בקרב זה נפל, ביום ג' בתמוז תש"ח (10.71948). הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.