נשרי, דוד

בן לאה וצבי אריה. נולד בי"ז תמוז תרע"ז (7.7.1917) בזכרון יעקב, לשם עקרו הוריו בתקופת הגירוש מתל-אביב. התחנך בגימנסיה "הרצליה" וסיים את חוק לימודיו בהצטיינות ב-1934. בשנה שלאחר מכן עבד במחלקת המדידות של הממשלה. הוא שלט בשלוש השפות הרשמיות והצטיין במתמטיקה. בשנת 1936 נתקבל למכון למתמטיקה ופיסיקה ע"ש אינשטין, באוניברסיטה העברית בירושלים. עם ראשית מאורעות תרצ"ו התגייס למגינים והיה מראשוני המתנדבים ל"נודדת" ולאחר-מכן גוייס כשוטר מוסף. דוד עמד על המשמר במוצא עילית והצטיין באחריותו הרבה ובמזגו הטוב. מספרת חברה: "דודו קראו לו. משכמו ומעלה גבוה מכל החברים, רחב ובריא, שזוף-חום כאילו זה עתה באה מהשדה. 'דובון' – קראו לו חבריו בקנטור, והוא משיב בהלצה". "היה בכל מקום שם דרוש אדם אמיץ, מסור, נאמן וער" – סיפר חבר אחר. היה חבר ב"צופים" מנעוריו, התעניין במוסיקה – ואף ניגן בכמה כלים. בי' באלול תרצ"ו (28.8.1936) נרצח דוד ביריות ממארב אל מכונית שהובילה פועלים ושומרים ממוצא עילית לירושלים. כתב חברו: "הארז שבתוכנו, חומת מגן איתנה – מת בשקט, ללא אנחה, בלי להוציא קול". הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הישן בתל-אביב. הונצח בספרים "מאורעות תרצ"ו" ו"בדם ואש". במוצא עילית הוקמה ספריה על שמו. ארבעה אחיינים ממשפחתו נקראים על שמו.