נקר, מאיר
בן מסעודה וכדורי. נולד בט"ו באב תרפ"ו (26.7.1926) בירושלים. הוא גדל בתנאי עוני ומצוקה במשפחה מטופלת בילדים, אביו סנדלר שפירנס בדוחק את משפחתו. מגיל צעיר נודע מאיר כנער חסון ואמיץ ואף הגיב אישית בפעולה מזויינת על רצח אחי חברו על ידי ערבים. בגיל שלוש-עשרה הצטרף לתנועת הנוער בית"ר, ובגיל חמש-עשרה ניסה להתגייס לצבא הבריטי ולא התקבל. בשנת 1943 התגייס לצבא הבריטי ושירת כארבע שנים במצרים, בקפריסין וביוון, תחילה באפסנאות ואחר כך כאופנוען-קשר. גילויים אנטישמיים שנתקל בהם בזמן שירותו הצבאי הביאוהו להרהר ולהתעמק בגורל עמו ועתיד ארצו. לאחר שחרורו מן הצבא הצטרף לשורות מחתרת האצ"ל. הוא פעל באירגונו חמישה חודשים בחת"ם (חיל התעמולה) ואחר-כך גם השתתף בפעולות-קרב אחרות, ביניהן בהתקפה על מועדון הקצינים בבית גולדשמיט (1.3.1947). ב-4.5.1947 השתתף עם חבריו במיבצע הפריצה למבצר עכו. עם אבשלום חביב ויעקב וייס חיפה על הנסוגים ובתום החיפוי, תוך נסיון להיחלץ מן המקום, נתפסו השלושה בידי חיילים אנגלים ונלקחו בשבי. הם לא הכירו בסמכות בית הדין לשופטם וכך הכריז מאיר באזניהם של השופטים בין השאר: "קצינים בריטיים, בשעה שאנו עומדים בפניכם הננו שואלים את עצמנו: בפני מי אנו עומדים? אתם קוראים לעצמכם 'שופטים'. אנו יודעים כי לא שופטים אתם כי אם קצינים של צבא כיבוש זר שהשתלט בכוח על מולדתו של עם אחר ומחזיק בה. . . אולם אין זו עדיין תשובה מלאה. כי השאלה מופנית לא אליכם באופן אישי אלא במידה גדולה יותר לשולחיכם, לאותו שלטון עריצות ששם אתכם שופטים על אזרחיה החפשיים של ארץ זו; מי הוא השלטון הזה? שלטון, אשר פקידיו נאלצים לשבת בגיטאות, האם שלטון הוא? שלטון, המוציא כמחצית התקציב לצרכי משטרה ולמרות זה נשאר חסר אונים מול הזעם של העם המתקומם – האם שלטון הוא?" ואת נאומו סיים במלים: "שלטון שפשט את הרגל בכל שטחי החיים ובכל נסיונות ההשתלטות, צריך להסתלק. הגיע הזמן שתעזבו את הארץ הזאת. שלנו היא היתה ולנו תהיה ואנו נבננה כארץ החופש השלום והקידמה – לתפארת עולם". השלושה נידונו למוות. לפני הוצאתו להורג אמר מאיר לרב נסים ב. אוחנה שבא אליו לבקרו: ". . . נא לומר להורי שלא יצטערו. . . אני איתן ברוחי ואינני מפחד". הוא הועלה לגרדום בכלא עכו בי"ב באב תש"ז (29.7.1947) והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בצפת. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ואחות. בשנת 1953 נפל אחיו יוסף. פרקי חייו וגבורתו מפורסמים ב"זכרם לנצח" ספר יזכור לגיבורי הארגון הצבאי הלאומי, וכן בספרים "הנצחון עלי גרדום", "ספר עולי הגרדום" ו"ארבעה צעדים למוות".
