נקר, יוסף-אליהו

בן כדורי ומסעודה. נולד בשנת תרצ"א (1931) בירושלים. למד בבית-ספר יסודי דתי. המשיך את לימודיו בישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה. הוא הירבה לטייל ולסייר בארץ עם חבריו ובמסעות אלה למד להכיר אותה – ולאהוב אותה. בשנת 1947, אחרי שאחיו מאיר נתפס בפריצת כלא-עכו והועלה לגרדום, הסתפח לארגון-המחתרת של "לוחמי חירות ישראל" (לח"י). בפברואר 1948, למרות גילו הצעיר, היה בקבוצה הראשונה שיצאה מירושלים כתגבורת לאיזור גוש-עציון, אך כעבור זמן-מה הגיעה קבוצה שניה שתחליפם. הם חזרו לירושלים ובדרך מגוש-עציון העירה נתקלו בכנופייתו של עבד אל-קאדר חוסייני. הקרב נמשך יממה ויותר וכשאזלה תחמושתם התבצרו בבית עזוב אחד שבדרך – ואחרי "תיווכם" של החיילים הבריטים הוחזרו לירושלים. לשירות סדיר בצה"ל גויס באוקטובר 1948, עבר כמה קורסים צבאיים, והגיע לדרגת סגן-משנה. כתום שירותו הסדיר נרשם לצבא-הקבע, ובשנת 1953 היה למפקד האיזורי במבואות-ביתר. בשעת סיור באיזור ביום ב' באייר תשי"ג (17.4.1953) נפל והובא למנוחת-עולמים בחלקת-הספרדים אשר בבית-הקברות בהר-המנוחות בירושלים.  לאחר מותו הועלה לדרגת סגן.