נפתלי, לוי

בן מלכה ויעקב, נולד ביום י"ז באלול תרפ"ה (6.9.1925) בעיר יאסי, רומניה. את לימודיו התיכוניים סיים בעיר הולדתו. בתקופת לימודיו הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". לוי עלה לארץ- ישראל עם חבריו לתנועה בשנת תש"ד ובהגיעם יצאו להכשרה בקיבוץ דליה, כהכנה להקמת קיבוץ חדש. כאשר היה הקיבוץ בהתהוותו, הוא נקרא "היוצרים" ולימים, כשעלו על הקרקע, קראו לקיבוצם שמרת. לוי הצטרף לשורות ה"הגנה" ומטעמה נשלח לשרת במשטרת היישובים העבריים. הוא שירת כנוטר וכמדריך נשק, ועסק בשמירה על הקיבוצים אילון וחניתה אשר בגליל העליון. כמו-כן לקח חלק בהורדת מעפילים בלתי לגליים אל חוף נהריה. בקיבוצו היה פעיל מאוד ונבחר לתפקידים המרכזיים ביותר: גזבר, מזכיר וחבר בוועדת עלון הקיבוץ. בתקופת מלחמת-העצמאות, ביום ו' באדר ב' תש"ח (17.3.1948), עמד לוי על משמרתו בכניסה לבית החרושת "נעמן" שבמפרץ חיפה. לפתע הגיחה מכונית ובה ערבים מזוינים, ותוך כדי נסיעה מהירה ירו לעבר הפועלים, אשר יצאו אותה שעה מעבודתם. במטח יריות זה נהרג לוי. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ רמת יוחנן. השאיר אישה – מריאטה ואחות. בתו, שנולדה חודש לאחר נופלו, נקראה על שמו – ליוי.