נפתלי, אביבה

בת סילביה ושחר. נולדה ביום כ"א בכסלו תשל"ז (13.12.1976) בקרית חיים. אמה של אביבה מספרת שאביבה היתה תינוקת מלאת קסם וחייכנית, וכבר מילדותה היתה מלאת שמחת חיים. בכל שנות לימודיה בבית-הספר היסודי ובתיכון בקרית חיים היתה אביבה תלמידה מצטיינת, שאפתנית ומשקיעה, בעלת הישגים גבוהים. בעיקר אהבה אביבה את שיעורי הביולוגיה. בד בבד עם הצלחתה בלימודים היתה אביבה ספורטאית מצטיינת וחברה טובה ותומכת. בזמנה החופשי אהבה אביבה לעסוק בפעילות גופנית, ללכת לים ולטייל בחיק הטבע. תמיד השקיעה מחשבה איך היא יכולה לעזור לסובבים אותה, היא סייעה ככל שיכלה, ללא תשלום, לתלמידים מתקשים והתנדבה במרפאה וטרינרית. אביבה אהבה את תחום הרפואה וגילתה התעניינות רבה בנושא. היא קראה ספרים העוסקים בתחום, שרכשה בדמי הכיס שלה, והרחיבה את אופקיה. אביבה היתה יסודית בכל אשר עשתה, תמיד מלאת שאיפות ותוכניות לעתיד. במאי 1996 התגייסה אביבה לצה"ל, כשהיא מלאת מוטיבציה, וחלומה הוא להתקדם ולשרת כקצינה. לאחר גיוסה סיימה אביבה בהצלחה קורס במסגרת חיל המודיעין. אביה של אביבה נפל בעת מילוי תפקידו, כאשר שירת כאיש קבע בבסיס חיל הים, ובתום הקורס הוצבה גם אביבה בבסיס של חיל הים. לאחר שמונה חודשי שירות בבסיס, בהם הפגינה מקצועיות ואחריות, זומנה אביבה למבדקי קצונה ולאושרה הרב עברה אותם בהצלחה והחלה את קורס הקצינות בבה"ד 12. אביבה נפלה בעת שירותה ביום ט"ז באדר ב' תשנ"ז (25.3.1997). בת עשרים היתה בנופלה. אביבה נקברה בבית העלמין הצבאי בחיפה. השאירה אחריה אם ושלוש אחיות – חגית, שושנה ואוראל. מפקדת בה"ד 12 סיפרה על אביבה: "אביבה באה לידי ביטוי במהלך ההכשרה בקורס קצינות, כצוערת שהפגינה יכולות חשיבה גבוהות, מסירות, השקעה ורצון עז להתקדם ולתרום כקצינה. אביבה ראתה במערכת הצבאית מקום בו תוכל להתפתח ולהתבטא בצורה המרבית".