נעם, בת רעיה וקובי (יעקב) נולדה ביום י"ב בכסלו תשנ"ב (19.11.1991) בחיפה, תשעה חודשים אחרי מלחמת המפרץ הראשונה. אחות קטנה לאביעד בן ה-4. את שנות הלימודים והחינוך הרבות, החלה בטכניון. אמנם רק במעון נעמ"ת, אבל אולי כבר שם נטעה ההבטחה. כשהייתה כמעט בת שלוש, ואחרי שנה בבלומינגטון, אינדיאנה, בארצות הברית הגיעה המשפחה לשכניה, ישוב קהילתי הלכה למעשה. בשכניה, נעם הייתה – כמו כל הילדים אז – בגן של ציביק ומרים, שקראו לו גם 'גן עפרוני'. תוך כדי זכתה באח קטן – איתי. אחרי ארבע שנים אינטנסיביות, עלתה לביה"ס שרק נפתח כאן – ביה"ס הר- שכניה. הילדה החייכנית שנעם עיצבה בכיתה א', שבתלתליה משולבת כותרת בית הספר, נבחרה לחביבת הקהל בתחרות עיצוב הלוגו והמשיכה לחייך עוד שנים מחולצות בית הספר ומתעודות סוף השנה. כשנעם הייתה בכיתה ד', המשפחה נסעה שוב לבלומינגטון. נעם ואיתי הופנו לבית ספר שהציע תמיכה מיוחדת ב'אנגלית כשפה שניה'. למרות המופנמות והצניעות, נעם הפכה במהרה למעין מנהיגה של הבנות הזרות האחרות. היא רכשה מיומנות גבוהה באנגלית, ולקראת המעבר לחטיבה שם, עמדה בבחינות והתקבלה לכיתת מצטיינים. בחטיבה, כנראה גם בהשפעת אביעד, הצטרפה לנבחרת השחייה של בית הספר. כאשר המשפחה חזרה לארץ ולשכניה אחרי ארבע שנים מאתגרות ויפות, נעם 'נחתה' בעל-יסודי משגב, ופילסה את דרכה לטופ, כמו תמיד- בדרכי נעם. בשל שביתות, התעכבה פתיחת שנה"ל של כיתה י' בחודשיים. נעם ניצלה את הזמן הזה ללמד את עצמה תכנות, והצטרפה כצעירה לנבחרת הרובוטיקה המצוינת: Miscar (שילוב של משגב ו-ישקר). נעם הייתה דמות מובילה בקבוצה ואף הייתה קפטנית שותפה במשך שנתיים. במסגרת פרויקט של ביה"ס תחת הכותרת 'מחויבות אישית' בחרה לפעול ב'ניצנים'- מרכז לילדים עם צרכים מיוחדים. גם לאחר שמילאה את הנדרש ממנה, ועל-אף שהשקיעה שעות ברובוטיקה, בחרה להמשיך בהתנדבות. כמו-כן, לקחה מבחירה חלק בסדנה של המרכז לחינוך הומניסטי בבית לוחמי הגטאות. דרך המגמה לפיזיקה בבית הספר, זכתה במלגה מיוחדת מטעם רפא"ל. בסוף כיתה י"א, נבחרה להשתתף בפרויקט חברתי- מדעי של אורט העולמי במכון וייצמן. ביולי 2010, נעם התגייסה לתכנית היוקרתית 'תלפיות', תכנית המשלבת לימודים גבוהים עם הכשרה צבאית. במסגרת התכנית נעם השלימה בהצטיינות את לימודיה באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר בוגר במגמות פיזיקה ומדעי המחשב. בין לבין, סיימה קורס קצינים, עמדה בראש צוות ב"פרוייקטון", ושימשה כאחראית אקדמית במחזור צעיר יותר. עם סיום הלימודים בקיץ 2013, נעם הוצבה לתפקיד מחקר ופיתוח ביחידה 8200 של חיל המודיעין. בנובמבר 2013, ביום הולדתה ה-22, יצאה עם חברים לטיול בדרום אמריקה. לאחר חודש וחצי של חוויות מופלאות ונופים מדהימים, נעם נהרגה במהלך מסע הררי בצ'ילה ביום ח' בשבט תשע"ד, 9.1.2014. חבריה לתכנית תלפיות כתבו עליה: "שלווה, אוהבת אדם טבע ובעלי חיים, אדם של שכל והיגיון, צניעות ומוסריות מוחלטת". נעם זכתה לטעום מטעם האהבה ולזוגיות מקסימה עם יונתן, בן המחזור שלה ב"תלפיות". חבריה לתכנית "תלפיות" וחבריה משכניה הקימו לזכרה גן, פינת חמד, בישוב. בנעם הליכותיה הצליחה להגיע ולגעת ברבים, חברות וחברים לדרך זו או אחרת ובני משפחה, קטנים כגדולים. נעם נפלה בעת מילוי תפקידה ביום ח' בשבט תשע"ד (9.1.2014). בת עשרים ושתיים בנפלה. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין האזורי במשגב שבגליל, סמוך למקום מגוריה. הותירה הורים ושני אחים. על מצבתה של נעם כתבו בני המשפחה: "בחיוכים של נעם הכנעת את ליבי. באור עינייך שבית את נשמתי".
